כריתת סיגמואיד

עוד לפני הגורמים המחייבים כריתת סיגמואיד, נפתח את המאמר בסקירת הנפשות הפועלות בסיפור.

המעי הגס שלנו  הוא צינור רחב יחסית שאורכו כ 1- 1.2 מ'. הוא מהווה המשך  טבעי של המעי הדק- צינור צר יותר, וארוך הרבה  יותר של כ- 6-7 מטר! תהליך עיכול המזון מתחיל כבר בחלל הפה (על ידי הרוק), ממשיך בקיבה ומסתיים כמעט לחלוטין במעי הדק. מטרתו של המעי הגס, אם כך, אינה עיכול המזון. תוכן המעי הדק שנותר אחרי ספיגת כל המרכיבים החיוניים של המזון -נכנס  למעי הגס כאשר מרקמו נוזלי  ובנפח גדול. מטרתו העיקרית (והכמעט יחידה) של המעי הגס הינה לספוג מים מתוך התוכן הזה ולהפוך אותו לצואה מוצקה יותר. אנחנו הרופאים, מחלקים את המעי הגס למס' חלקים – "מעי עיוור" (או "צקום"), "מעי עולה", "מעי רוחבי", "סיגמואיד" ו"רקטום".

החלוקה הזו היא שרירותית, הרי אין גבולות בין החלקים הללו והם רק מהווים המשך טבעי אחד  של השני. הסיגמואיד הוא החלק הכמעט אחרון של המעי הגס שממשיך לרטקום ומשם לפי הטבעת. אורכו כ-30 ס"מ, ושמו נובע מהאות היוונית "סיגמא", שמקבילתה הלטינית היא האות S. החלק הזה של המעי מפותל יותר מאחרים ואכן מזכיר את האות S.

סיבות לכריתת סיגמואיד

הסיבה השכיחה ביותר לכריתת סימגואיד הינה גידול סרטני.  סרטן המעי הגס, כפי שלמדנו וסקרנו במאמרים קודמים, הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים. הסיכון לחלות בו במהלך החיים עומד על כ- 5%  בגברים ונשים כאחד. בקבוצות אוכלוסייה מסוימות  (מטופלים עם סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס, חולים בדלקת כרונית של המעי הגס ועוד) הסיכוי גבוה מזה.  הסרטן יכול להופיע בכל חלק של המעי הגס. הטיפול היחיד שיכול להוביל לריפוי מלא הינו כריתה כירורגית. מיקו והיקף הכריתה תלויים במיקום הגידול  ובמידת התפשטותו.

טיפול כירורגי

כאשר הסרטן ממוקם בסיגמואיד,  תבוצע כריתת כל החלק הזה של המעי.  במידה והניתוח היה מתוכנן ונעשה אחרי ניקוי המעי (בדומה להכנה לפני קולונוסקופיה), הניתוח יבוצע בד"כ בגישה לפרוסקופית זעיר פולשנית, וקצוות המעי הנותר יחוברו מיד בסיום הכריתה של אותו הניתוח (השקה ראשונית). החלק שהוסר נשלח לבדיקה פתולוגית, שלאחריה יוחלט האם נדרש טיפול נוסף (כימותרפיה).

לעתים,  כאשר הגידול לא מאובחן בזמן,  הוא יכול לגדול ולחסום את חלל המעי. במצב כזה, המטופל מגיע לחדר מיון עם חסימת מעי גס ועובר ניתוח דחוף, ללא הכנה מקדימה של המעי. כאן לא ניתן לחבר את קצוות המעי מיד באותו הניתוח. הכירורג רק כורת את הסיגמואיד (עם הגידול בתוכו) ומחבר את המעי שלפני הסיגמואיד ישירות לדופן הבטן. הליך זה נקרא "סטומה". חיבור קצוות המעי (השקה) יבוצע בניתוח שני, מס' שבועות עד חודשים מאוחר יותר. עד אז, פעולת מעיים טבעית דרך פי הטבעת לא תתאפשר, והצואה תיאסף לתוך שקית שמודבקת לפתח הסטומה. ברור מאליו, שכל ההליך אינו נעים, ועדיף להימנע ממנו על ידי אבחון  מוקדם של סרטן המעי הגס בקולונוסקופיה.

גורמים נוספים

ההתוויה  הנפוצה השנייה לכריתת סיגמואיד הינה מחלת סעיפים. סעיפים הם מין "כיסים" בדופן המעי הגס שנוצרים במהלך החיים. הסיבה להופעתם אינה ברורה, אך שכיחותם עולה עם הגיל.  סעיפים מתגלים בכ- 43% מכל הקולונוסקופיות, וביותר מ- 70% מהמטופלים מעל גיל 80. הסעיפים יכולים להופיע בכל חלק של המעי הגס, אך הם שכיחים יותר ורבים יותר בסיגמואיד. ברוב המכריע מדובר בממצא אקראי שאינו יגרום לשום בעיה ולכן אין לטפל בו. לעתים נדירות, תתפתח דלקת באחד הסעיפים. התסמינים של דלקת הם כאב בטן (שמאלית תחתונה לרוב, שם ממוקם הסיגמואיד) וחום.

דלקת סעיפים היא מחלה חריפה ולעתים מסכנת חיים, ועל כך יש לפנות למיון מיד עם הופעת התסמינים. בשלב מוקדם, הדלקת תטופל באנטיביוטיקה בלבד. בחלק מן המקרים, דלקת לא מטופלת עלולה לגרום לזיהום  ברקמות גם מסביב למעי, היווצרות מורסה ואף נקב של המעי. במקרים כאלה לא יהיה מנוס אלא לבצע ניתוח דחוף לכריתת סיגמואיד.

ניתוח מתוכנן (אלקטיבי) לכריתת סיגמואיד יידרש לעתים בשל דלקות סעיפים חוזרות, גם אם הגיבו טוב לאנטיביוטיקה.  בדומה לכריתת סיגמואיד בעקבות גידול, ניתוח מתוכנן מאפשר גישה לפרוסקופית והשקה מידית של קצוות המעי, ללא צורך בסטומה זמנית.

תפקוד יומיומי לאחר הכריתה

איך תהיה איכות החיים אחרי כריתת סיגמואיד? כזכור, תפקיד המעי הגס הינו לספוג מים מהצואה ולהפוך אותה לקשה יותר. איבוד חלק מן המעי עלול לגרום ליציאות רכות ואף לשלשול בתקופה שלאחר הניתוח.  הסיכוי לשלשול וחומרתו תלויים בהיקף הכריתה וטיב פעולת המעיים שהייתה למטופל לפני הניתוח. אם נכרת רק סיגמואיד, השלשול יהיה קל, אם בכלל. אם המטופל סבל מעצירות לפני הניתוח, אז כריתת סיגמואיד אף עשויה לשפר את המצב. בכל מקרה, בכריתה מוגבלת (סיגמואיד בלבד), המעי הולך ומסתגל  למצב החדש, ופעולת המעיים בכל מקרה תחזור לקדמותה – שבועות עד חודשים ספורים לאחר הניתוח. חשוב פעם נוספת להזכיר את חשיבות ביצוע בדיקת הקולונוסקופיה ללא דיחוי, במיוחד כאשר הגעתם לגיל 45 ו/או קיימת היסטוריה רפואית משפחתית של גידולים במעי הגס.

למידע נוסף על כריתת הסיגמואיד, ביצוע בדיקה קולונוסקופית וזימון תור לביצועה, פנו כבר עכשיו אל ד"ר אולגה ברקאי, מומחית לגסטרואנטרולוגיה ואנדוסקופיה פולשנית. לתיאום פגישת ייעוץ, השאירו פרטים ואנו ניצור קשר בהקדם.