כיצד נדע מתי עושים בדיקת קולונוסקופיה?

המודעות לבדיקת קולונוסקופיה הולכת וגוברת. זמינות הבדיקה, הפרסום אודות יעילותה באבחון וטיפול מחלות דרכי העיכול, הפכו אותה לשגרתית. כחלק מהמודעות הגוברת, עולות באופן טבעי שאלות חשובות, כמו: היכן מתחיל ונמתח הגבול שיציב עבורנו תמרור אזהרה המחייב בדיקה כזו? היכן העמק השווה בין חשש מוגזם לבין גילוי אחריות בהקשר של בדיקת קולונוסקופיה? כיצד נדע איזה ‘סוג’ כאב, או סימפטום אחר מחייב אותנו לעשות את הבדיקה? באילו מקרים פשוט לתת לזה לחלוף כפי שכבר קרה לנו בעבר? מתי אם כך, עושים בדיקת קולונוסקופיה?

סימפטומים המחייבים קולונוסקופיה

אם ניקח למשל מקרה של כאב בטן חזק – המהווה את אחד הסימפטומים שנועדו לבדיקת קולונוסקופיה; נשאל: האם כל כאב בטן חזק וחריג מצריך זימון בדיקה קולונוסקופית? מהו ההבדל בינו לבין כאב בטן שכבר חווינו בעבר והסתיים כעבור מספר דקות ללא המשכיות? השאלות הללו בוודאי לא תורמות לשקט הפנימי שלנו. עוד לפני שנפנה לייעוץ במכון גסטרואנטרולוגי, נוסיף ונשאל: האם צואה דמית מחייבת זימון בדיקה קולונוסקופית? כיצד נדע אם מדובר בבעיה “מקומית”  וברוב המקרים לא מסוכנת, כגון: פיסורה או טחורים, או במשהו חמור יותר כמו פוליפ או חלילה גידול?

התשובה הכללית הנכונה במקרים אלו היא שכאשר יש ספק, אין ספק. כשהבריאות שלנו על הפרק, אין מקום להיסוס. נכון שלא על כל כאב בטן או יציאה דמית – אנו צריכים להיכנס לפאניקה, אך האחריות שלנו מחייבת. יש להתייחס לתמרורי אזהרה אלו בכובד ראש ולא לסמוך על תחושות בטן מהסוג של “אנו מכירים את הגוף שלנו היטב, והכל בסדר”. הזלזול עלול לעלות ביוקר.

כעת נשאל, מהם הקריטריונים לסימני האזהרה הללו ומהן אותן נקודות התראה ספציפיות? זמן לעשות סדר בדברים.

סימנים המחייבים בדיקת קולונוסקופיה

בשורה התחתונה, כל אדם – גבר או אישה- צריך לעבור קולונוסקופיה בשלב מסוים. חשוב שנפנים זאת.

הדבר יסייע במניעה וגילוי מוקדם של סרטן מעי גס.  יש להתחיל לעבור קולונוסקופיה מניעתית בגיל 50, ובאנשים עם סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס – גם לפני כן. גסטרואנטרולוג מומחה הוא האדם הנכון לקבוע מהו הגיל המומלץ לקולונוסקופיה ראשונה. תדירות הקולונוסקופיות הבאות (אחת ל- 10, 5, 3 שנים) תתבסס על הממצאים בקולונוסקופיה הראשונה (פוליפים) ועל הסיפור המשפחתי.

מעבר לגיל, עלינו לשים לב גם ל:

כאב בטן “חדש”: כולנו חווים מדי פעם כאב בטן. אך כאב בטן מסוג שחדש לנו: חזק יותר, תדיר יותר, צריך להדליק נורת אזהרה.

דם צואה: דם  טרי ואדום בכמות קטנה שמופיע על נייר טואלט, מצביע על בעיה מקומית, כמו: טחורים או פיסורה. הדבר מחייב בשלב ראשון בדיקת פרוקטולוג בלבד. הפרוקטולוג יחליט באילו מקרים רצוי להשלים גם קולונוסקופיה.

לעומת זאת, דם טרי בצואה עצמה מחשיד לדימום ממקור פנימי יותר: דלקת, פוליפ, או גידול.

ברוב המקרים, הבעיה מחייבת פנייה לגסטרואנטרולוג וביצוע קולונוסקופיה. חשוב שנשים לב לכך.

סממנים נוספים המחייבים קולונוסקופיה

שינוי בהרגלי המעיים: מושג רפואי שמסמן כל סטייה מפעולת המעיים המוכרת לנו; שלשול או עצירות שלא חווינו קודם.

אם עצירות שסבלנו ממנה במשך שנים, חלפה ללא טיפול, זו לא בהכרח סיבה לשמוח. גם שיפור כזה בהרגלים המעיים דורש בירור.

אנמיה  ו/או ירידה במשקל:  סימנים מדאיגים למדי, מאחר והם יכולים להעיד על ממצא משמעותי במערכת העיכול, כגון: דלקת ואף גידול.

גיל:  ככל שהסימנים הללו מופיעים אחרי גיל 40-50, כך גדל הסיכון למחלה רצינית במערכת העיכול. איתו עולה הצורך בקולונוסקופיה.

ייעוץ תקופתי – הסימנים והסימפטומים שתיארנו וחווינו יסייעו לרופא לקבל תמונת מצב. עדיין, שיחת-ייעוץ היא כלי מרכזי שבו אנו נוכל לתאר בצורה פרונטלית ומוחשית מה הרגשנו בצורה מיטבית. לשיחה פרטית תמיד יהיה ערך מוסף.

 

 

 

הקפדה על הבדיקות הנדרשות, לצד מתן תשומת לב לשינויים גופניים – הם הכרח. מניעה וטיפול מבעוד מועד – מצילים חיים. חשוב שנזכור זאת.

למידע כללי ומקיף אודות בדיקת קולונסקופיה או ליצירת קשר לשם התייעצות ושאלות חשובות בסוגיה: מתי עושים בדיקת קולונוסקופיה – ד”ר ברקאי תשמח לעמוד לרשותכם.

האחריות היא שלנו. בואו ונשמור עליה.