סרטן המעי הגס הינו מחלה שכיחה וקטלנית. סיכון הממוצע של כל אדם לחלות בסרטן המעי הגס לאורך החיים הינו כ- 4%. סרטן המעי הגס נמצא במקום שלישי “מכובד” מבחינת התמותה מסרטן בכל העולם. בשנים אחרונות יותר ויותר מקרים של סרטן מעי גס (עד כ-20%) מאובחנים במטופלים מתחת לגיל 50.
כריתת פוליפ במעי הגס
למרבה המזל, סרטן מעי גס ניתן לגילוי מוקדם ואפילו מניעה. הסיבה לכך היא שסרטן מעי גס לא צומח ישירות על רירית בריאה של המעי הגס, אלא מתפתח מתוך נגע שפיר הנקרא “פוליפ”, שמופיע לרוב שנים רבות קודם.
ישנם שני סוגים עיקריים של פוליפים במעי הגס: פוליפ דלקתי (הקרואי גם “היפרפלסטי”) ואדנומה.
פוליפ דלקתי אינו גידול ולכן בעל סיכון נמוך מאוד להתמרה ממארת. אדנומה, לעומת זאת, הינה גידול שפיר של רירית המעי הגס, ויש לה סיכון ממשי להתמרה ממארת.
שכיחות פוליפים טרום סרטניים במעי הגס (אדנומות) עולה עם הגיל. ניתן למצוא אנדומות בכ- 25-30% אנשים בגיל 50, בכ- 50% אנשים בגיל 70, אף גם ב- 1-4% אנשים בגיל 20-40. רובם המכריע של פוליפים לא גורמים לשום תלונות או סימנים מעבדתיים.
מקובל כיום להתחיל לעשות בדיקות לגילוי מוקדם ומניעה של סרטן מעי גס בגיל 45, ובאנשים עם סיכון מוגבר (סיפור מפשחתי של סרטן או פוליפים במעי הגס) גם לפני כן.
הבדיקה היעילה ביותר למניעת סרטן המעי הגס הינה קולונוסקופיה. במהלך קולונוסקופיה, רופא גסטרואנטרולוג בודק את המעי הגס על ידי צינור וידאו. מטרת הבדיקה היא לא רק למצוא סרטן בשלב מוקדם (ועל ידי כך להבטיח ריפוי מלא) אלא לגלות כל פוליפ ופוליפ.
מאחר ולא ניתן בוודאות להבדיל בין פוליפ דלקתי (היפרפלסטי) לאדנומה (וגם מאחר ואדנומות שכיחות יותר), אנחנו משתדלים להסיר כל פוליפ שמגלים- כבר בעת אותה הקולונוסקופיה. ניתן להבטיח זיהוי מירבי של פוליפים על ידי הכנה קפדנית (שתלויה במטופל), בשילוב עם בדיקה מדוקדקת של המעי על ידי גסטרואנטרולוג מנוסה.
רוב הפוליפים שאנחנו מוצאים במהלך קולונוסקופיה הם קטנים (בגודל של מילימטרים ספורים) וניתנים להסרה בקלות יחסית. לעתים אנו נתקלים בפוליפים גדולים ומורכבים יותר. גם במקרה כזה לרוב ניתן לכרות את הפוליפ בקולונוסקופיה ולמנוע מהמטופל צורך בניתוח, אך לעתים דרושה מיומנת מיוחדת של הרופא המבצע, ולכן כריתת פוליפ כזה יכולה להידחות למועד מאוחר יותר.