דלקת לבלב

רוב מקרי דלקת לבלב אינם מוגדרים כקשים, אך דלקת חריפה בלבלב עלולה להתדרדר לכדי סיכון חיים. על סיבוכי הדלקת, תסמיניה והטיפול בה במאמר הבא.

לבלב הינו בלוטה גדולה שנמצאת בבטן עליונה מאחורי הקיבה. תפקידה כפול:  להפריש מיץ  העשיר באנזימים (חלבונים) שנחוצים לעיכול המזון ולהפריש הורמונים שונים לאיזון רמות סוכר בדם– המוכר מכולם הינו אינסולין. פגיעה בלעדית בתאי לבלב האחראים על הפרשת אינסולין, מוכרת לכולם היטב- זוהי מחלת הסוכרת.

דלקת לבלב, לעומת זאת, מערבת גם את חלקי הלבלב האחראיים על עיכול המזון והיא מתחלקת לשני סוגים- חריפה וכרונית. הם שונים זה מזה מבחינת הסיבות, המנגנון, ההסתמנות והתוצאות לטווח הקצר והארוך- כפי שמיד תראו.

דלקת לבלב חריפה

זו מופיעה בפתאומיות מתוך מצב של בריאות שלמה. היא מגיעה לשיא תוך שעות וימים ספורים. החולה חש כאב עז ברום הבטן, ולעתים, מקרין הכאב לגב ומלווה בבחילה ו/או הקאה. עוצמת הכאב כזו גדולה, כך שהרוב המכריע של סובלים מדלקת לבלב חריפה יפנו לעזרה רפואית. גם באמצע הלילה. פנייה לבית חולים היא חשובה ביותר.

כבר במיון יאבחנו את הדלקת בקלות יחסית, על סמך התסמינים האופייניים ובדיקות דם פשוטות. בדיקת CT בטן תסייע, על פי הדרישה, לאבחון המצב וחומרתו. כל חולה עם דלקת חריפה בלבלב, גם אם היא נראית קלה בהתחלה, יתאשפז לצורך השגחה ומתן נוזלים לווריד. רק הימים הבאים יקבעו את חומרת הדלקת. במקרים של דלקת קלה (רוב המקרים), תעבור המחלה תוך ימים ספורים עם טיפול תמיכתי של נוזלים, וצום וללא התערבות נוספת.

בכ- 20% מהמקרים, הדלקת תהפוך להיות קשה ותצריך אשפוז בטיפול נמרץ, ולעתים התערבות כירורגית, שמטרתה לנקות ולסלק את אזורי הלבלב שעברו נמק או זיהום. אשפוז ביחידות לטיפול נמרץ, הוריד בצורה ניכרת את התמותה מהדלקת, אך היא עדיין קיימת.

גורמים

שתי הסיבות השכיחות לדלקת לבלב חריפה הינן אבנים בדרכי המרה ואלכוהול. לעתים רחוקות יותר יזוהו גורמים אחרים – תרופות, רמת שומנים גבוהה בדם, גורם תורשתי ועוד. אין תרופה או טיפול שיכולים לבלום התפתחות שלה מהרגע שכבר התחילה. הטיפול  שניתן בטיפול נמרץ הוא תומך בלבד, והטיפול הניתוחי נועד לטפל בסיבוכי הדלקת (כגון זיהום בבטן). שניהם בסך הכל מסייעים לחולה לשרוד, עד לסיום הדלקת שיקרה מעצמו. לכן כל כך חשוב לזהות את הגורם לדלקת, לסלק אותו ולמנוע את הדלקת הבאה. ברום המקרים, כאמור, הגורם הוא ברור- אבני מרה או אלכוהול. במקרים של אבני מרה, יש לבצע כריתת כיס מרה בהקדם, אחרי התאוששות מדלקת בלבלב.

חשוב ביותר להפסיק לשתות אלכוהול! אם אין גורם ודאי, יש להפנות את החולה להמשך בירור. כאן נכנס לעניינים גסטרואנטרולוג מומחה במחלת הלבלב. הוא יידע לבדוק גם סיבות נדירות יותר לדלקת לבלב חריפה. בחלק מהמקרים, הסיבות האלו ניתנות לסילוק. חשיבות הבירור עצומה; לדלקת לבלב חריפה, כפי שהבנו, אין טיפול של ממש, למעט טיפול תומך.

דלקת לבלב כרונית

דלקת זו לעומת זאת, היא "אופרה אחרת לגמרי". זוהי מחלה כרונית שמתפתחת לאט, ולרוב החולים לוקח זמן להבחין שמדובר בבעיה רצינית ולפנות לגסטרואנטרולוג. גם כאן, כאב ברום הבטן הוא התסמין העיקרי, אך עוצמתו הולכת וגדלה בהדרגה. בתחילת הדרך, הכאב מופיע רק אחרי ארוחות, בעיקר אחרי ארוחות כבדות – בשר, שומן וכו'. בהמשך, הכאב הופך להיות תמידי, ולעתים קרובות מדיר שינה. הרבה חולים עוברים גסטרוסקופיה בחשד שמדובר במחלת קיבה – דלקת, אולקוס, חיידק. בדיקות דם עשויות לרמוז על קיום דלקת לבלב, כשגם סי.טי בטן מראה אותה, אך רק בשלב מתקדם. בדיקת אולטרה סאונד אנדוסקופי – EUS לעומת זאת, היא הכלי הרגיש מכולם לאבחון הדלקת כבר בשלביה המוקדמים.

עם השנים, רקמת הלבלב הולכת ונהרסת, והדבר גורם לאי ספיקת לבלב. החולה לא מעכל אוכל – משלשל ויורד במשקל. בשלב זה, גם הפרשת אינסולין עלולה להיפגע – מה שמוביל גם להופעת סכרת.

גורמים

בשני שליש מן מהמקרים, הדלקת היא תוצאה של שתיית אלכוהול מופרזת, לעתים בעבר הרחוק. גורמי סיכון נוספים הם עישון, סכרת, השמנת יתר ומחלות גנטיות. אבנים בדרכי מרה, לעומת זאת, לא גורמים לדלקת כרונית בלבלב.

לצערנו, גם לדלקת לבלב כרונית אין טיפול ספציפי. אין תרופה שתעצור אותה. הפסקת שתייה עשויה להאט את ההתדרדרות, אך לא תעצור לגמרי את התהליך הדלקתי. על כן, מניעה היא מילת המפתח. כולם שמעו מן הסתם, על נזקים של אלכוהול ועישון במערכות גוף אחרות. הלבלב מצטרף לרשימה.

טיפול בדלקת זו הוא סימפטומטי בלבד. הכאב הוא התסמין הראשון וגם המתמשך והחמור מכולם. אנזימי לבלב יעזרו היטב לתסמינים של תת ספיגה (שלשול וירידה במשקל). יחד עם זאת, השפעתם על הכאב הינה מינימלית, אם בכלל. אבל מאחר ואזנימי לבלב מהווים טיפול כמעט נטול תופעות לוואי, חשוב מאוד לנסות אותם, על מנת להקל בכאב. כאן חשוב לפנות לגסטרואנטרולוג, שיידע לתת את המינון הנכון ולהפנות לפי הצורך למרפאת כאב. בחלק מהמקרים הקשים, ניתן להקל על הכאב בעזרת בדיקה אנדוסקופית של דרכי המרה ולבלב –ERCP. במהלכה, ניתן "לנקות" את הלבלב מאבנים (שהן תוצאה של הדלקת ולא הסיבה לה), לפתוח היצרויות בצינור הלבלב ועוד. פעולת ERCP היא המורכבת בתחום הגסטרו, כך שיש לוודא שרופא/ה שמבצע/ת אותה, עברו הכשרה ייעודית.

במיעוט המקרים, כאשר האופציות התרופתיות והאנדוסקופיות מיצו את עצמן, גסטרואנטרולוג מומחה ללבלב יפנה את החולה לניתוח. במהלכו, ניתן לנקז את הלבלב ו/או להסיר את האזורים בהם הדלקת היא החמורה ביותר.

לסיכום

דבר אחרון, אולי חשוב מכולם. דלקת לבלב כרונית מעלה בצורה ניכרת את הסיכון לחלות בסרטן לבלב. זה נכון במיוחד לחולים עם דלקת תורשתית (גנטית); יש להם סיכוי גובר של עשרות אחוזים לחלות בסרטן לבלב! כדי "לתפוס" את הסרטן בשלב מוקדם, חשוב להיות קשוב לכל דבר חדש. החמרה של כאב, ירידה במשקל, צהבת ועוד, מחייבים התייחסות. מעקב סדיר אצל גסטרואנטרולוג שיידע לשאול את השאלות הנכונות הוא קריטי. בדיקת אולטרה סאונד אנדוסקופי (EUS) באה לעזרה גם כאן; היא הכלי הרגיש מכולם לאבחון סרטן לבלב בשלב מוקדם. הבדיקה אינה כרוכה בקרינה, מבוצעת בטשטוש מלא ואפשר לחזור עליה בכל שנה, במקרה הצורך.

דלקת בלבלב אינה סיבה לפאניקה, אך אסור בתכלית האיסור להישאר אדיש לתסמיניה. אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ובכל ייעוץ בנושא.

זכרו: חשוב שנקשיב לכל תסמין בגופנו. זו הבריאות שלנו, זו גם האחריות שלנו.

הכותבת היא מומחית לגסטרואנטרולוגיה, מחלות דרכי המרה והלבלב ואנדוסקופיה פולשנית, כולל השכרה ייעודית ב –EUS  ו- ERCP.