עצירות כרונית

עצירות הינה תופעה שכיחה ביותר בבני אדם בכל הגילאים ובשני המינים. היא אחת התלונות הנפוצות במערכת העיכול. לא פעם, היא נובעת משינויים בתזונה או מהפחתה בצריכת נוזלים, ותחלוף מעצמה כאשר נחזור לתזונה שאנו רגילים אליה. אך מה קורה אם התופעה נשארת מעבר למספר ימים או שבועות והופכת לעצירות כרונית? כיצד מטפלים בה ועל אילו דגשים יש להקפיד?

מושג "עצירות כרונית" משקף מצב בו אנו מתקשים במתן צואה בצורה סדירה, כאשר היציאות הופכות לנדירות. המשמעות היא יציאה של פחות מפעם ביומיים-שלושה), ו/או יציאה המלווה במרקם צואה קשה, הכרוך במאמץ רב בשעת ההתרוקנות.

מהם הגורמים האפשריים לעצירות כרונית?

עצירות כרונית שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים, והשכיחות הזו הולכת ועולה עם הגיל. לעצירות כזו יש מספר גורמים אפשריים. ראשית, זו יכולה להיות תכולת התזונה שלנו, או נכון יותר לומר – מחסור ברכיבים תזונתיים שעלינו לצרוך. המשמעות: מחסור בסיבים תזונתיים המרככים את הצואה ומאפשרים מעבר קל ותקין שלה. בהקשר זה, חשוב שנבין כי גם אם חשקה נפשנו בדיאטה, חשוב שזו תכלול סיבים תזונתיים. סיבים אלו נמצאים בדגנים מלאים ובפירות ובירקות, לשם סיוע ליציאה סדירה. הוספת כמות ראויה ומוקפדת של נוזלים בצריכה יומיומית, תסייע אף היא לפתור את הבעיה.

כנגזרת אפשרית מכך, יש להוסיף אל גורמי העצירות הכרונית גם את המתח והלחץ הנפשי. סדר יום קבוע ודוחק מאלץ אותנו לעתים להתעלם מן הצורך להתרוקן. הרגעת מתח ומציאת זמן הפסקה קבוע לשם אכילה סדירה והתרוקנות, לצד פעילות גופנית יומית סדירה – הם הכרחיים במניעת התפתחות העצירות.

מתי נדרשת התערבות רפואית?

לעתים, אנו לא מצליחים לפתור את הבעיה באמצעים פשוטים ולא תרופתיים שהזכרנו. כשהדבר קורה, יש לגשת לגסטרואנטרולוג מומחה ולנסות לאתר סיבה אחרת לעצירות. אחת הסיבות השכיחות, היא תת פעילות של בלוטת התריס- מצב שכיח בעיקר בקרב נשים. איזון תרופתי פשוט עשוי לפתור את הבעיה. ישנה רשימה ארוכה נוספת של מחלות שגומרות לעצירות, ומומחה/ית יידעו לזהות או לשלול אותן. ישנם גם מקרים, בהם הקושי בהתרוקנות קשור לבעיות מולדות או נרכשות בתפקוד או במבנה הרקטום (חלחולת). ניתן לגלות את המצבים האלה בעזרת בדיקות ייעודיות, וחלקם הגדול ניתנים לפתרון; מפיזיותרפיה דרך טיפול תרופתי ועד ניתוח.

סיבה נדירה יותר, אך אולי החשובה מכולן: עצירות יכולה לנבוע מנוכחות גידול במעי הגס. במקרים קיצוניים, גידול חוסם את מעבר הצואה, אך בהרבה מקרים פשוט מאט את התכווצות המעי. כך, הוא גורם לעצירות. לכן, כאשר עצירות מלווה בסימנים נוספים, כגון: צואה דמית, כאב בטן, אנמיה או ירידה במשקל, יש הכרח בביצוע קולונוסקופיה. בדיקה כזו, תזהה או תשלול גידול.  הופעת עצירות בגיל מעל 40 מחייבת בדיקת קולונוסקופיה, גם בהיעדר סימנים נוספים. הסיבה לכך היא ששכיחות סרטן המעי הגס עולה משמעותית אחרי גיל זה.

גם אם נשללה מחלה רצינית שגורמת לעצירות, מומלץ מאוד לא להזניח את הבעיה ולטפל בה.  עצירות כרונית שלא תטופל, תלך ותחמיר עם הזמן ועלולה לגרום לסיבוכים. כאב ונפיחות בטן, טחורים,  פיסורה (סדק) בפי הטבעת ואף דימום – הן דוגמאות לכך.

אודות ד"ר ברקאי

ד"ר אולגה ברקאי היא גסטרואנטרולוגית מומחית עם ניסיון רב בטיפול במגוון מחלות דרכי העיכול, כולל עצירות כרונית.  היא מומחית לאנדוסקופיה מתקדמת, וביצעה עשרות אלפי בדיקות קולונוסקופיות אבחנתיות וטיפוליות.

למידע נוסף ותיאום פגישת ייעוץ אצל ד"ר ברקאי השאירו פרטים בעמוד "צור קשר" ונשמח לחזור אליכם בהקדם.