כן, קולונוסקופיה היא בדיקה פולשנית, וככזו, יש לה סיכון לסיבוכים- אם כי קטן מאוד. השורה התחתונה: קולונוסקופיה מצילה חיים.

במאמרים קודמים דנו בהליך בדיקת הקולונוסקופיה, ההכנה לקראתה וההתנהגות שלאחריה. רוב האנשים שנרתעים מהבדיקה חוששים מכאב, אך הובהר כי הבדיקה אינה כואבת כלל. עם זאת, יש להתייחס גם לתופעות לוואי וסיבוכים אפשריים; עד כמה שכיחים סיכונים בבדיקת קולונוסקופיה וכיצד מטפלים בהם?

כזכור לנו, בדיקת קולונוסקופיה נחשבת לבדיקה בטוחה. בדיקה תחת אחריותו של גסטרואנטרולוג מומחה מאפשרת אבחון מדויק של ממצאים במעי הגס, לצד חזרה מהירה לשגרת פעילות של המטופל בסיומה. במהלך הבדיקה, המטופל מקבל תרופות מטשטשות לווריד, ולכן  לא מרגיש כאב כלל. על מנת לראות היטב את דפנות המעי, הגסטרואנטרולוג מנפח בבדיקה את המעי. בעקבות ניפוח המעי והטשטוש – לעתים מופיעות אחרי הבדיקה תופעות לוואי כגון נפיחות בטן, חולשה וסחרחורת. בשנים האחרונות, עברו לנפח את המעי בפחמן דו- חמצני (CO2) במקום אוויר. הסיבה? CO2  מתפנה מהמעי במהירות גבוהה בהרבה מזו של אוויר. בעקבות זאת, נפיחות וכאב בטן אחרי הבדיקה הפכו לתופעה נדירה ביותר. בכל מקרה, הם עוברים במהרה, עוד לפני שמהמטופל משוחרר הביתה.

בשנים האחרונות, שונו גם תרופות הטשטוש. תרופות טשטוש מודרניות מאפשרות אלחוש מלא במהלך הבדיקה מצד אחד, וחזרה מהירה תוך דקות לערנות מלאה אחרי סיום הפעולה. בזכות שני החידושים הללו, המטופל חוזר לאורח חיים רגיל כבר בשעות הראשונות אחרי  הקולונוסקופיה. יש לזכור שנהיגה עדיין אסורה למשך 12 שעות.

סיבוכים בבדיקת קולונוסקופיה

ומה לגבי סיבוכים של ממש? האם סיכונים בבדיקת קולונוסקופיה הם אופייניים?

לקולונוסקופיה שני סיבוכים עיקריים – נקב במעי ודימום. נקב במעי הינו נדיר ביותר, מתרחש בשכיחות של כ- 1 ל- 3,000 קולונוסקופיות. לרוב, הוא נוצר בעקבות כריתת פוליפ, ושכיח יותר בכריתת פוליפים מורכבים – גדולים ו/או שטוחים. פוליפים, כזכור, הם ממצא שכיח במעי הגס (שכיחותם כ- 20% בעשור השישי לחיים, ועולה עם הגיל). ברובם המכריע הם קטנים ופשוטים יחסית להסרה, והסיכון לנקב הוא מזערי. נקב במהלך כריתת פוליפ מורכב ניתן בדרך כלל לזהות מיידית, וניתן לסגור אותו על ידי אטבים מיוחדים. הסגירה לרוב מוצלחת, והמטופל משוחרר הביתה באותו יום. עדיף, כמובן, שכריתת פוליפים מורכבים תיעשה על ידי גסטרואנטרולוג מנוסה עם הכשרה נוספת ייעודית בתחום אנדוסקופיה פולשנית.

במקרים נדירים עוד יותר, נקב יכול להתרחש בעקבות העברה לא זהירה של מכשיר אנדוסקופ. במקרים כאלה, נוצר חור גדול יחסית, שלרוב ידרוש תיקון ניתוחי.  כאמור,  זאת תופעת לוואי חריגה ונדירה ביותר.

כמו הנקב, גם הדימום הוא סיבוך נדיר של כריתת פוליפים. גם כאן, הוא קורה יותר אחרי כריתת פוליפים מורכבים, וברוב המקרים ניתן לעצירה מיידית תוך כדי קולונוסקופיה. לעתים רחוקות יותר, עלול הדימום להתפתח  מאוחר יותר; אפילו כמה ימים אחרי הבדיקה. דימום קל ייעצר מעצמו. בדימום קשה יותר יש לפנות לחדר מיון. ככלל, גם במקרים אלה ניתן לעצור את הדימום בקולונוסקופיה חוזרת, ללא צורך בניתוח.

לסיכום הדברים

כפי שראינו, לקולונוסקופיה סיכונים וסיבוכים אפשריים, אך השכיחות שלהם נמוכה במיוחד. סרטן המעי הגס, לעומת זאת, הינו מחלה שכיחה וקטלנית. סיכון הממוצע של כל אדם לחלות בסרטן המעי הגס לאורך החיים הינו כ- 4%. סרטן זה נמצא במקום השלישי מבחינת התמותה מסרטנים בכל העולם. קולונוסקופיה וכריתת פוליפים שמבוצעת בזמן, מאפשרת לא רק אבחון סרטן מעי גס בשלב מוקדם, אלא מונעת את התפתחותו.

כך יש  להתייחס לבדיקה: הכנה לא נעימה, כרוכה בסיכון  קטן, אבל נחשבת בטוחה, מהירה, נטולת כאבים והחשוב מכל: מצילת חיים!

עדיין נרתעים מביצוע הבדיקה?

ד"ר אולגה ברקאי תשמח לסייע בכל שאלה, היסוס, או השלמת מידע אודות קולונוסקופיה.