כולנגיטיס (דלקת בדרכי המרה): תסמינים, אבחון, טיפול ומתי נדרש ERCP?

כולנגיטיס היא דלקת וזיהום של דרכי המרה, הנגרמים בדרך כלל בעקבות חסימה בדרכי המרה. ברוב המקרים החסימה נגרמת על ידי אבנים בדרכי המרה, אך היא עלולה להיגרם גם מהיצרות או מגידול. זהו מצב רפואי שעלול להיות מסוכן ודורש טיפול מהיר, הכולל בדרך כלל אנטיביוטיקה ולעיתים גם ERCP, פעולה אנדוסקופית המאפשרת לשחרר את החסימה ולטפל בגורם לזיהום.

אבחון מוקדם וטיפול מתאים יכולים למנוע סיבוכים משמעותיים ולהוביל להחלמה מלאה במקרים רבים. לכן, אם מופיעים חום, כאב בבטן הימנית העליונה או צהבת, חשוב לפנות בהקדם לבדיקה רפואית.

מה חשוב לדעת על כולנגיטיס?

• כולנגיטיס היא זיהום של דרכי המרה המתפתח בדרך כלל בעקבות חסימה של צינור המרה.
• הסיבה השכיחה ביותר היא אבנים בדרכי המרה.
• התסמינים האופייניים הם חום, צמרמורות, כאב בבטן הימנית העליונה וצהבת.
• ללא טיפול, הזיהום עלול להתפשט לזרם הדם ולגרום לסיבוכים מסכני חיים.
• הטיפול משלב אנטיביוטיקה, ובמקרים רבים גם ERCP לשחרור החסימה.
• לאחר ההחלמה ייתכן שיהיה צורך לטפל בגורם לחסימה כדי להפחית את הסיכון להישנות.

מהי כולנגיטיס?

כולנגיטיס היא דלקת בדרכי המרה הנגרמת בדרך כלל כתוצאה מזיהום חיידקי. במצב תקין, המרה זורמת מהכבד דרך צינורות המרה אל המעי הדק ומסייעת בעיכול שומנים. כאשר נוצרת חסימה בדרכי המרה, המרה אינה מתנקזת כראוי, הלחץ בתוך הצינורות עולה, וחיידקים עלולים להתרבות ולגרום לזיהום.

במרבית המקרים מקור החסימה הוא אבנים בדרכי המרה, אך גם היצרויות, גידולים או שינויים לאחר ניתוחים עלולים לחסום את זרימת המרה.

ללא טיפול מתאים, זיהום בדרכי המרה עלול להתפשט אל מחוץ למערכת המרה ולהוביל לאלח דם (Sepsis), ולכן מדובר במצב המחייב הערכה רפואית מהירה.

מה גורם לכולנגיטיס?

ברוב המקרים, כולנגיטיס אינה מתפתחת מעצמה אלא בעקבות חסימה של צינור המרה.

הגורמים השכיחים כוללים:

• אבנים בדרכי המרה, שהן הגורם הנפוץ ביותר.
• אבנים שיצאו מכיס המרה ונתקעו בצינור המרה.
• היצרויות של דרכי המרה בעקבות דלקת או ניתוח.
• גידולים בדרכי המרה, בלבלב או באזור הפפילה (מיקום החיבור של צינור המרה הראשי לתריסריון)
• חסימות לאחר פעולות אנדוסקופיות או ניתוחים.
• במקרים נדירים יותר, מחלות דלקתיות או זיהומים אחרים של דרכי המרה.

מהם התסמינים של כולנגיטיס?

התסמינים יכולים להופיע במהירות ולעיתים להחמיר בתוך שעות ספורות.

התסמינים השכיחים כוללים:

• חום וצמרמורות.
• כאב בבטן הימנית העליונה.
• צהבת.
• חולשה ניכרת.
• בחילות ולעיתים הקאות.

מתי מדובר במצב חירום?

בכל מקרה של חשד לכולנגיטיס (חום ו/או צמרמורת, כאב בטן עליונה וצהבת) – יש לפנות מיד לחדר מיון.

איך מאבחנים כולנגיטיס?

האבחון מבוסס על שילוב של התסמינים, בדיקה גופנית, בדיקות דם ובדיקות דימות.

בדיקות דם

בדיקות הדם מסייעות לזהות את הזיהום ולהעריך את השפעתו על הכבד ודרכי המרה. בין היתר נבדקים:

• ספירת דם.
• מדדי דלקת.
• תפקודי כבד.
• רמת בילירובין.
• תרביות דם, במידת הצורך.

בדיקות דימות

מטרת בדיקות הדימות היא לאתר את החסימה ולהבין מה גרם לה.

הבדיקות המקובלות כוללות:

• אולטרסאונד של הכבד ודרכי המרה.
• CT של הבטן.
• MRCP, בדיקת MRI ייעודית המאפשרת להדגים את דרכי המרה והלבלב ללא פעולה פולשנית.

כיצד מטפלים בכולנגיטיס?

הטיפול בכולנגיטיס מתבסס על שני עקרונות מרכזיים:

1. טיפול בזיהום באמצעות אנטיביוטיקה.
2. טיפול בגורם לחסימה, כדי לאפשר ניקוז תקין של המרה.

טיפול אנטיביוטי

ברוב המקרים מתחילים במתן אנטיביוטיקה דרך הווריד, במטרה להשתלט על הזיהום ולהפחית את הסיכון להתפשטותו.
עם זאת, כאשר קיימת חסימה בדרכי המרה, אנטיביוטיקה לבדה אינה פותרת את הבעיה. כל עוד החסימה נותרת במקומה, ניקוז המרה אינו תקין והזיהום עלול להימשך או לחזור. לכן, במקרים רבים יש צורך גם לפתוח את החסימה.

ERCP – הטיפול המרכזי כאשר קיימת חסימה בדרכי המרה

כאשר כולנגיטיס נגרמת בעקבות חסימה, ERCP (צנתור אנדוסקופי של דרכי המרה והלבלב) הוא בדרך כלל הטיפול המרכזי.
במהלך הפעולה מוחדר אנדוסקופ גמיש דרך הפה ועד לתריסריון, ומשם ניתן להגיע לפתח של צינור המרה, ללא צורך בניתוח.

בהתאם לממצאים ניתן במהלך אותה פעולה:

• להוציא אבנים מדרכי המרה.
• להרחיב היצרויות.
• להחדיר תומכן (סטנט) במקרה הצורך.
• לשפר את ניקוז המרה ולשחרר את החסימה.

היתרון הגדול של ERCP הוא שהפעולה אינה מטפלת רק בזיהום, אלא גם בגורם שהוביל אליו. במקרים רבים, לאחר פתיחת החסימה, זרימת המרה מתחדשת והטיפול האנטיביוטי יעיל יותר.

ERCP משמשת גם לאבחון וגם לטיפול, ולכן היא מהווה חלק מרכזי בטיפול במחלות רבות של דרכי המרה והלבלב. כאשר הפעולה מבוצעת בזמן ועל ידי מומחה באנדוסקופיה מתקדמת, ניתן במקרים רבים למנוע סיבוכים ולהימנע מניתוח.

למידע נוסף על הבדיקה, אופן הביצוע וההכנה אליה, ניתן לקרוא גם בעמוד ERCP.

מתי מבצעים ניקוז דרך העור (PTC)?

אם לא ניתן לבצע ERCP, או כאשר לא ניתן לפתוח את החסימה באמצעות הפעולה, ניתן במקרים מסוימים לבצע ניקוז של דרכי המרה דרך העור (PTC) בהנחיית אמצעי דימות. מדובר בחלופה המתאימה למצבים מסוימים בלבד.

האם יש צורך בניתוח?

ניתוח אינו הטיפול הראשוני בכולנגיטיס.

עם זאת, כאשר מקור החסימה הוא אבנים שיצאו מכיס המרה, לאחר שהזיהום חלף והמטופל התאושש, ייתכן שיומלץ על כריתת כיס המרה כדי להפחית את הסיכון לאירועים חוזרים.

אפשרויות הטיפול בכולנגיטיס

טיפול	מטרתו	מתי משתמשים בו
אנטיביוטיקה	שליטה בזיהום	כמעט בכל המקרים
ERCP	פתיחת חסימה, הוצאת אבנים, הרחבת היצרויות או החדרת סטנט	כאשר קיימת חסימה בדרכי המרה
PTC	ניקוז דרכי המרה דרך העור	כאשר ERCP אינו אפשרי או לא הצליח
כריתת כיס המרה	מניעת אירועים חוזרים	לאחר ההחלמה, במקרים המתאימים

האם כולנגיטיס עלולה לחזור?

כן. הסיכון להישנות תלוי בעיקר בגורם לחסימה.

אם אבני המרה לא טופלו, אם קיימת היצרות כרונית של דרכי המרה או אם מדובר בגידול החוסם את זרימת המרה, ייתכן שהבעיה תחזור בעתיד. לכן, לאחר ההחלמה חשוב להשלים את הבירור ולטפל בגורם שהוביל להתפתחות הכולנגיטיס.

מתי חשוב לפנות לרופא/ה באופן דחוף?

יש לפנות בהקדם לבדיקה רפואית אם מופיעים:

• חום וצמרמורות עם כאב בבטן הימנית העליונה.
• צהבת.
• כאב בטן חזק שאינו חולף.
• הקאות מרובות.
• ירידה בלחץ הדם.
• בלבול או ישנוניות.
• החמרה מהירה במצב הכללי.

כאשר מדובר בכולנגיטיס, טיפול מוקדם עשוי למנוע סיבוכים משמעותיים.

טיפול בכולנגיטיס באמצעות ERCP אצל ד״ר אולגה ברקאי

ד״ר אולגה ברקאי היא מומחית בגסטרואנטרולוגיה ובאנדוסקופיה מתקדמת, ומנהלת המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי ברזילי.

לד״ר ברקאי תת-התמחות ייעודית בביצוע ERCP מאוניברסיטת אינדיאנה בארצות הברית. היא בעלת ניסיון רב בטיפול באבנים בדרכי המרה, היצרויות מורכבות, גידולים וסיבוכים לאחר ניתוחים, ומבצעת את הפעולה תוך הקפדה על דיוק, בטיחות וניהול סיכונים מתקדם.

שאלות נפוצות על כולנגיטיס

האם כולנגיטיס יכולה לחלוף רק עם אנטיביוטיקה?

לעיתים אנטיביוטיקה מספיקה כאשר אין חסימה משמעותית, אך ברוב המקרים שבהם קיימת חסימה בדרכי המרה יש צורך גם לשחרר אותה. לכן, מטופלים רבים נזקקים ל-ERCP או לטיפול אחר שמאפשר ניקוז תקין של המרה ומטפל בגורם לזיהום.

האם כולנגיטיס היא מצב מסוכן?

כן. ללא טיפול, זיהום בדרכי המרה עלול להתפשט לזרם הדם ולגרום לאלח דם, מצב שעלול להיות מסכן חיים. אבחון מהיר, התחלת אנטיביוטיקה ובמידת הצורך פתיחת החסימה באמצעות ERCP משפרים משמעותית את סיכויי ההחלמה.

האם ERCP הוא ניתוח?

לא. ERCP היא פעולה אנדוסקופית המתבצעת דרך הפה, ללא חתך ניתוחי. במהלך הפעולה ניתן לאבחן ולטפל במגוון בעיות בדרכי המרה, ובהן הוצאת אבנים, הרחבת היצרויות והחדרת סטנט לשיפור ניקוז המרה.

האם לאחר כולנגיטיס צריך להסיר את כיס המרה?

כאשר כולנגיטיס נגרמה בעקבות אבנים שמקורן בכיס המרה, לעיתים מומלץ לבצע כריתת כיס המרה לאחר שהזיהום חלף והמצב התייצב. מטרת הניתוח היא להפחית את הסיכון להיווצרות אבנים נוספות ולאירועים חוזרים של חסימה ודלקת.