טיפולים רפואיים בזמן מלחמה

הימים האלה מעמידים את כולנו בפני סיטואציה בלתי אפשרית. מתקפת טרור שמחקה משפחות שלמות. תינוקות, ילדים, קשישים,  נשים, גברים וחיילים- אינם איתנו. רבבות אנשי מילואים גויסו. העם נלחם מחדש על עצמאותו. אין קשה מזה. אל המצב הקשה ממילא, נכנס ההיבט הרפואי. מובן מאליו, שחלק לא מבוטל מאזרחי המדינה זקוק גם בימים האלה לטיפולים תרופתיים, בדיקות וניתוחים. הם סובלים מחלות חריפות או כרוניות, שלא נגרמו באופן ישיר על ידי המלחמה. יתרה מזו, טיפולים רפואיים בזמן מלחמה כוללים גם מענה למתח נפשי, טראומה אישית וקולקטיבי. כל אלו, עלולים להחמיר כמעט כל מחלה גופנית.

למרבה הצער, אנשים נוטים להתעלם מתסמינים חדשים, או להפחית בחשיבותם. פחד היציאה מן הבית והתרחקות ממרחב מוגן, מרתיעים אנשים רבים מלגשת לקבלת עזרה רפואית. גם כאשר אדם כבר החליט לפנות למערכת רפואית, הוא מגלה שרבים מבתי החולים והמרפאות צמצמו פעילות. לעתים, במיוחד באזור הדרום, הופסקה הפעילות לחלוטין. גם התורים לבדיקות ולניתוחים לא דחופים שכבר נקבעו – בוטלו.

אין ספק, שבחלק מן המקרים, דחייה של טיפולים רפואיים בזמן מלחמה – בדיקה, ניתוח או טיפול אחר, תגרום לנזק; בין אם כתוצאה מאבחון מאוחר, ובין אם כתוצאה מהחמרה וסיבוך של מחלה שכבר אובחנה.

כרופאה גסטרואנטרולוגית, שגם מנהלת מכון גסטרו במרכז הרפואי ברזילי ועובדת באופן פרטי בתל אביב, אנסה לעשות קצת סדר בדברים, לפחות בתחומי. קודם כל יש לזכור, שכל בתי החולים, ללא יוצא מן הכלל, ממשיכים לבצע טיפולים, בדיקות וניתוחים דחופים, לרבות המרכז הרפואי ברזילי, הנמצא ממש בקו האש. גם כאן, אנו ממשיכים לבצע פעולות דחופות ומצילות חיים.

טיפולים רפואיים בזמן מלחמה: מצבי חירום רפואיים במערכת העיכול?

לא ניתן למנות את כולם, אך השכיחים ביותר הם דימום ממערכת העיכול, גוף זר במערכת העיכול (נפוץ יותר בילדים) וזיהום בדרכי מרה (לרוב בשל אבנים). לכן, במקרה של הקאה דמית, צואה שחורה ודימום ניכר מאוד מפי הטבעת (בייחוד אם היא מלווה בסחרחורת וחולשה, השתנקות על ידי מזון או גוף זר, צהבת מלווה בחום או צמרמורת) – יש לפנות מיד לחדר מיון. הצוות הרפואי יעריך כל מקרה לגופו. במידה ויש צורך בפעולה אנדוסקופית, היא תבוצע בצורה דומה לזו של הימים הרגילים – רק בחדר ניתוח מוגן.

ומה לגבי בדיקות "לא דחופות"?

בתי חולים שביטלו פעילות אמבולטורית, ייצרו קשר עם המטופלים לגבי מועד בדיקה חדש, שמן הסתם, עלול להידחות לשבועות עד חודשים קדימה.

נשאל: האם דחייה נוספת עלולה לגרום לנזק  בריאותי? כיצד נדע זאת?

במקרים אלה, מומלץ לפנות לרופא משפחה ו/או גסטרואנטרולוג, שיסייעו להחליט על המשך טיפול. ברור כמובן, שאין בעיה לדחות בדיקות סקר. לעומת זאת, תסמינים, כמו: אנמיה חדשה באדם מעל לגיל 50, עלולים להיגרם ע"י מחלה משמעותית, כולל מחלה סרטנית. במקרה זה, דחיית הבדיקה למס' חודשים מסוכנת ולא מומלצת! רצוי לחפש מועד קרוב יותר לבדיקה, במקום רפואי שממשיך לבצע פעילות מתוכננת.

כיצד נפעל, אם יש תור לבדיקה במכון גסטרו שמבצע פעולות ללא ביטולים?

האם במקרה זה, כדאי לבטל את הבדיקה ולדחות אותה לימים טובים יותר? האם אני מסכן את עצמי כאשר אני מגיע (או לא מגיע) לטיפולי גסטרו ? אין כאן כמובן תשובה חד משמעית. ככל שהתסמינים מחשידים יותר לכיוון מחלות מסוכנות (ובראשן סרטן), כך עולה הסיכון בדחיית הבדיקה. גם במקרה זה, רופא משפחה או גסטרואנטרולוג יוכל לענות על כל השאלות והחששות.

יש לזכור: מכוני גסטרו ברחבי הארץ עובדים לפי הנחיות ברורות מאוד של משרד הבריאות ופיקוד העורף. רק מכון גסטרו שמוגן, לפחות חלקית, וניתן להתפנות ממנו במהרה למרחב מוגן, ממשיך בפעילותו.

אתם נמנים על אזור עוטף עזה והדרום, וחוששים להגיע לטיפול באזור מגוריכם? חשוב לדעת כי ניתנה הרחבה משמעותית לקבלת טיפולים במוסדות רפואיים בכל הארץ.

טיפולים רפואיים במרפאות נוספות

עד כה דיברנו על בדיקות אנדוסקופיות. נשאלת השאלה: מה לגבי התייעצות במרפאת גסטרו? התשובה היא שרוב המרפאות המודרניות מצוידות כיום במרחבים מוגנים. למרחבים אלו, ניתן להגיע במהרה מחדרו של כל רופא. בכל מקרה, ניתן לוודא זאת כאשר אתם קובעים תור, או כשאתם מתלבטים האם להגיע לשיחה. במידה וקיים מרחב מוגן במרפאה, והדרך למרפאה אינה מסוכנת, מומלץ שלא לדחות את התור. לצערנו, מלחמה עשויה להימשך זמן לא קצר, והתורים עלולים להתארך.

שנדע כולנו ימים טובים, יפים, שקטים וכמובן בריאים יותר.

אודות ד"ר אולגה ברקאי

הכותבת הינה מומחית לגסטרואנטרולוגיה, המשמשת כמנהלת המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי ברזילי, ובעלת מרפאה פרטית ברמת החייל בתל אביב.