חסימת דרכי מרה ניתנת לאבחון ולעתים קרובות גם לטיפול אנדוסקופי. מדוע מתרחשת החסימה וכיצד מטפלים בה? ד”ר ברקאי עם התשובות.

אחת הבדיקות האנדוסקופיות היותר מורכבות היא בדיקת ERCP – שנועדה לסריקת דרכי המרה והלבלב. הסיבות לבדיקה יכולות להיות מגוונות; חשד לגידול באזורים אלו, אבנים בדרכי המרה, דלקת לבלב כרונית וגם חסימת דרכי מרה.

לשם סריקה ומיפוי של אזורים אלו, מוחדר צינור עם סיב אופטי (אנדוסקופ)  מן הפה אל התריסריון. כזכור, מדובר בחלק ההתחלתי של המעי הדק וההמשך הישיר של הקיבה. הצינור מגיע ממש עד פתח צינור המרה והלבלב –שנקרא “פפילה”, ודרכו מוזרם חומר ניגוד. בצוותא עם שיקוף רנטגן, יכול הגסטרואנטרולוג לקבל על הצג מיפוי שלם של צינורות המרה, הן בתוך הכבד והן מחוצה לו. במקרה הצורך, ניתן גם להציג מיפוי של צינור הלבלב.

חסימת דרכי מרה – סיבות וטיפול   

הסיבה השכיחה ביותר לביצוע ERCP  היא הימצאות אבנים בדרכי המרה.  חשוב לזכור, כי למרות שאבנים בכיס המרה היא תופעה שכיחה מאוד, רק במיעוט מהמקרים יעברו האבנים מכיס המרה לצינור המרה. כאשר הדבר קורה, הוא יכול לגרום לכאב בטן חזק ומתמשך, צהבת, וגרוע מזה- לזיהום בדרכי המרה ו/או לדלקת לבלב  חריפה. כמובן שאלו סיבוכים מסכני חיים.

לא בכדי, הימצאות אבנים בצינורות המרה (להבדיל מאבנים בכיס המרה) מהווה התוויה לטיפול דחוף. וכאן, ERCP הוא הדרך הטובה ביותר לטיפול.

סיבות  נוספות  לחסימה הן גידולים של לבלב וצינור המרה, דלקת כרונית של הלבלב והיצרויות שפירות של צינורות המרה.

גידול בראש הלבלב, למשל, יכול ללחוץ על צינור המרה הראשי שעובר בדיוק במקום ולגרום לחסימתו. במקרה כזה, צהבת ללא כאב היא לרוב הסימן הראשון של הגידול.

היצרויות

היצרויות בצינור המרה יכולות להיווצר בעקבות מעבר חוזר של אבנים מהכיס לצינור ומשם למעי. עדיין, הגורם המרכזי להיצרות שפירה הוא פגיעה בדרכי מרה במהלך ניתוח כריתת כיס מרה. הסיבוך הזה הוא נדיר, אך כאשר קורה, יכול לגרום לפגיעה מתמשכת בפינוי המרה מהכבד שמובילה בתורה לפגיעה בכבד עצמו. בכך יש לטפל, גם כאשר המטופל עצמו לא חש שום תסמין.

בכל המקרים שציינו, ניתן לשחרר את החסימה בעזרת בדיקת ה- ERCP.

כזכור, הצינור האנדוסקופי בעל סיב ומצלמה זעירה – מוחדר אל התריסריון, ומגיע לפתח  המרה. בעזרת  קטטר שיוצא מהאנדוסקופ ונכנס לפתח הזעיר של צינור המרה – מוזרק חומר ניגוד שמאפשר לראות בצורה מיטבית את צינורות המרה. כך ניתן לגלות בדיוק היכן החסימה ומה גרם לה. אם מדובר באבנים, ניתן לרסק ולהוציא אותן.

במידה ומדובר בחסימה על ידי גידול, ניתן  להכניס לתוך האזור החסום תומכן (סטנט) אשר יחזיק את הצינור פתוח. הסטנט יאפשר זרימה תקינה של המרה והיעלמות הצהבת; אלה תנאים הכרחיים לטיפול אונקולוגי. לעתים, תסייע בדיקת ERCP בנטילת דגימה מן המרה לשם אישוש או דחיית החשש לגידול.

הכנסת תומכן לצינור המרה, תחזיק את הצינור פתוח ותאפשר זרימה תקינה של מרה ומניעת נזק לכבד. הדבר רלוונטי הן להיצרויות שפירות והן ללא שפירות. במקרים מיוחדים, מוכנסים לדרכי המרה תומכנים מיוחדים הניתנים לשליפה לאחר מספר חודשים. לרוב, שיטת טיפול זו מצליחה בשחזור המבנה התקין של צינור המרה ומונעת ניתוחים מורכבים.

מי הגסטרולוג שלנו?

ודבר האחרון אך חשוב מאוד:  בדיקת ERCP  היא כאמור פעולה מורכבת מאוד.  רק גסטרואנטרולוגים מעטים יודעים לבצע אותה. על מנת להבטיח  את הצלחת הבדיקה ולהפחית את הסיכון לסיבוכים,  רצוי מאוד לבדוק  מראש מי מבצע אותה ואיזו הכשרה עבר או עברה.

אשמח לעזור בכל שאלה הקשורה לבדיקת ERCP, בעיית חסימת דרכי מרה ונושאים נוספים הקשורים לבדיקה.

צרו עמי קשר בהקדם.  אני כאן בכל שאלה.

זו הבריאות שלנו. גם האחריות שלנו.