חוסר התרוקנות מלאה

מהן המשמעויות של חוסר התרוקנות מלאה של  המעי? מהן הסיבות לכך? מתי הדבר מחייב בדיקה, והאם תופעה זו עשויה להימשך זמן רב?

התופעה של חוסר התרוקנות מלאה של מערכת העיכול מתארת מצב בו  החלק הסופי של המעי הגס שלנו הנקרא “חלחולת”, או בלועזית: רקטום, לא מתרוקן לגמרי מהצואה, תוך כדי פעולת מעיים. לתופעה זו נלווים מספר סימפטומים לא נעימים. למשל, צורך להתפנות שוב אל השירותים, זמן קצר בלבד לאחר שעשינו זאת.

מחוסר נוחות לטחורים

ההשלכה של התרוקנות חלקית עשויה להתבטא ב”גיחות” רבות במהלך היום לשירותים. בהקשר זה, ביקור תכוף בשירותים לצורך התרוקנות, עשוי לפגוע בשגרת החיים שלנו, במיוחד כאשר מדובר בצורך להתפנות מספר פעמים חריג, ועל אחת כמה וכמה כאשר הדבר קורה במהלך השהות במקום העבודה, או במצבים בהם אין גישה סדירה ונוחה לשירותים, כמו: טיול, נהיגה וכד’. מעבר לאי נעימות, כרוך חוסר התרוקנות מלאה במאמץ רב בזמן היציאה,  היוצר לחץ על פי הטבעת והבטן התחתונה. למרות הלחץ, לא תמיד מסייע הדבר להתרוקנות מלאה.

הצואה שלא יוצאת במלואה, “נתקעת” ברקטום זמן רב והופכת להיות יותר ויותר קשה. המאמץ להוציא אותה הולך ונהיה קשה יותר, וחוזר חלילה.

צואה קשה ויבשה בשילוב עם מאמץ אדיר שהאדם משקיע כדי להתפנות, עלולה להוביל לבעיות נוספת- טחורים,  סדק בפי הטבעת (פיסורה) ועוד.

מדוע זה קורה?

סיבות להתרוקנות לא מלאה

ישנן סיבות רבות להתרוקנות לא מלאה של המעי. ניתן לחלק אותן  לשתי קבוצות עיקריות:

• בעיות מבנה (אנטומיה) של המעי. למשל, גידול ברקטום עלול לחסום את המעבר ו/או לפגוע בתנועתיות תקינה של המעי. מכל הסיבות לחוסר התרוקנות של מעי, זאת הסיבה הפחות שכיחה, אבל יש לשלול אותה כבר בהתחלה בשל השלכות קשות של היעדר טיפול מוקדם.

בעיות אנטומיות אחרות ושכיחות יותר העלולות לגרום לחוסר התרוקנות של המעי – הן צניחת רצפת האגן ו/או הרקטום, כיס  צדדי ברטקום שלא מתרוקן מהצואה (רקטוצלה) ועוד. בעיות אלה שכיחות אצל נשים אחרי לידות ו/או נשים מבוגרות, אך לא רק. ניתן ואף חשוב לאתר את הבעיות האלה בבדיקות  הדמיה מיוחדות שאליהן  מפנה רופא גסטרואנטרולוג, מאחר ובחלק ניכר מהמקרים ניתן לתקן את הבעיה בעזרת ניתוח לא גדול.

• בעיות תפקודיות של רקטום. פירוש הדבר הוא שהמבנה של המעי תקין, אך המנגנון המורכב מאוד שאחראי על יציאה תקינה- נפגע. פעולת מעיים נראית לנו פעולה פשוטה וקלה. למעשה, קיימים שרירים רבים – חלקם בשליטתנו וחלק לא – שצריכים להיות חזקים ולעבוד בתיאום אחד עם השני, על מנת להבטיח יציאה קלה. כאשר השרירים האלה נחלשים ו/או התיאום ביניהם נפגע, נוצר קושי בהתרוקנות הרקטום. גם כאן קיימות בדיקות ייעודיות שיודעות להעריך את תפקוד השרירים הללו. בחלק מן המקרים, ניתן לשפר את הבעיה על ידי פיזיותרפיה ייעודית, תרופות או ניתוח.

לסיכום

לבעיות התרוקנות של המעי יש פתרון ברוב המקרים. אין צורך להשלים עם הבעיה ולהמשיך לסבול. גסטרואנטרולוג מומחה יידע לשאול את השאלות הנכונות ולהפנות לבדיקות שיובילו לפתרון.

לא אחת הזכרתי ואזכיר שוב את הצורך בבדיקת קולונוסקופיה לכל מי שעבר את  גיל 45-50.  הדבר רלוונטי גם בגיל מוקדם יותר, אם ישנם סימפטומים. אבחון מוקדם במקרים של סרטן המעי הגס הוא קריטי.

האחריות שלנו היא לא לזלזל בתסמינים, ולהניח כי מדובר במשהו שהוא בר-חלוף. ערנות, אחריות אישית ותשומת לב לכל שינוי, כאב או סימפטום אחר שלא היה מוכר לנו לפני כן – כל אלה מחייבים אותנו.

בדיקה אחת עשויה להציל חיים.