פוליפ בקיבה: איך מזהים וכיצד מטפלים?

פוליפ בקיבה הוא בליטה ברירית הקיבה. בדומה לפוליפים במעי הגס, הרוב המכריע של הפוליפים בקיבה הם שפירים, ואינם גורמים לתסמינים. בניגוד לפוליפים במעי הגס, לרוב הפוליפים בקיבה אין גם פוטנציאל להתמרה ממארת – כלומר, אינם נגעים טרום-סרטניים. עדיין, חלק קטן מן הפוליפים עלולים לגרום לתסמינים ו/או להפוך לסרטן במרוצת השנים. מכאן החשיבות הגדולה של אבחון מדויק וטיפול בזמן. כיצד מאבחנים פוליפ בקיבה, מהם התסמינים האפשריים וכיצד מטפלים? על הכול נענה במאמר זה.

סוגי פוליפים בקיבה

1. פוליפים היפרפלסטיים (דלקתיים) – מהווים כ-40% מכלל הפוליפים שנמצאים בקיבה. פוליפים אלה נוצרים בעיקר בעקבות דלקת כרונית בקיבה (גסטריטיס). כאשר גודלם עולה מעל 1 ס״מ, מופיע בהם פוטנציאל להתמרה ממארת (פוליפים טרום-סרטניים). פוליפים היפרפלסטיים גדולים נוטים לדימום שיתבטא בצואה שחורה ואף הקאה דמית. יש לציין שגם פוליפים קטנים יותר נוטים לדמם בקצב איטי ולגרום לאנמיה מחוסר ברזל.
2. פוליפים מסוג אדנומה – מהווים כ-10% מכלל הפוליפים בקיבה. אלה למעשה גידולים שפירים עם סיכוי ממשי להפוך לסרטן. לרוב הם אינם גורמים לתסמינים כלל. למרבה הצער, התסמינים יגיע רק אחרי שהפוליפ כבר הפך לסרטן.
3. פוליפים מסוג "fundic glands" – פוליפים אלה נוטים להופיע בעיקר אצל אנשים הנוטלים באופן קבוע תרופות מסוג מעכבי משאבות פרוטונים, המיועדות לעיכוב הפרשת חומצה (לאנשים הסובלים מצרבת). בשל השימוש הרחב בתרופות אלה פוליפים מסוג fundic gland הפכו לשכיחים ומהווים כיום כמחצית מכלל הפוליפים בקיבה. מרבית הפוליפים מסוג זה הם קטנים, אינם גורמים לתסמינים ואין להם פוטנציאל להפוך לסרטן.

תסמינים אפשריים

במרבית המקרים, פוליפים בקיבה אינם גורמים לתסמינים, ומתגלים באופן מקרי במהלך בדיקה אנדוסקופית שנעשית למטרות אחרות. עם זאת, כאשר מדובר בפוליפ גדול או אם ישנם פוליפים רבים, הם עלולים לגרום לתסמינים כגון:

1. צואה שחורה ו/או הקאה דמית כתוצאה מדימום – לרוב מפוליפ היפרפלסטי גדול. פוליפים היפרפלסטיים קטנים יותר, כאמור, עלולים לעתים לדמם בקצב איטי ולגרום לאנמיה מחוסר ברזל.
2. בחילות או הקאות – במקרים נדירים ביותר, פוליפים גדולים עלולים לחסום חלק ממוצא הקיבה ולגרום להקאות.

אבחון פוליפ בקיבה

האבחון של פוליפים בקיבה מתבצע באמצעות גסטרוסקופיה, בדיקה שבה מוחדר צינור גמיש עם מצלמה זעירה דרך הפה, כדי לבדוק את הקיבה מבפנים. במהלך הבדיקה, הרופא יכול לראות את הפוליפים, להעריך את גודלם ומיקומם, ולקחת ביופסיה (דגימות רקמה לבדיקה תחת מיקרוסקופ).

פוליפ בקיבה: אפשרויות הטיפול

הטיפול בפוליפים תלוי בסוגם, גודלם ומיקומם בקיבה:

• מעקב בלבד: פוליפים היפרפלסטיים קטנים שלא גורמים לאנמיה, ופוליפים מסוג fundic gland אינם דורשים טיפול מיוחד. במקרים כאלה, הרופא עשוי להמליץ על מעקב תקופתי באמצעות גסטרוסקופיה, כדי לוודא שאין שינוי בגודל או במבנה של הפוליפים.
• כריתת פוליפ (פוליפקטומיה): פוליפים היפרפלסטיים גדולים מ- 1 ס״מ או כאלה שגורמים לדימום או אנמיה ואדנומות בכל גודל יוסרו באמצעות כריתה אנדוסקופית. במהלך גסטרוסקופיה, הרופא ישתמש בכלים מיוחדים שיאפשרו להסיר את הפוליפ מהקיבה, ללא צורך בניתוח.
• טיפול אנטיביוטי: במקרים של פוליפים היפרפלסטיים, הטיפול עשוי לכלול גם התייחסות לגורמים לדלקת הקיבה (כמו חיידק הליקובקטר פילורי). אם החיידק מזוהה, הרופא ימליץ על טיפול אנטיביוטי כדי למגר את הזיהום ולמנוע התפתחות של פוליפים נוספים.

מעוניינים במידע נוסף על פוליפ בקיבה? ד״ר אולגה ברקאי היא מומחית לגסטרואנטרולוגיה ומנהלת המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי ברזילי, בעלת ניסיון של יותר מ- 20 שנים באבחון וטיפול במחלות מערכת העיכול וביצוע בדיקות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה, בדיקת קפסולה אנדוסקופית וגם בדיקות אנדוסקופיות מורכבות יותר (כגון EUS ו- ERCP). לקביעת פגישת ייעוץ עם ד״ר ברקאי השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם.