חלופות לקולונוסקופיה

קולונוסקופיה היא כידוע כלי חשוב ומהימן לאבחון מחלות שונות בדרכי העיכול התחתונות (המעי הגס והחלק הסופי של המעי הדק). בשנים האחרונות, הטכנולוגיה והקידמה לא נשארו מאחור. הן החלו לפתח דרכים נוספות לבדיקת חלק זה של מערכת העיכול. האם זה בכלל בר ביצוע? האומנם יש חלופות ראויות לקולונוסקופיה?

האם קולונוסקופיה וירטואלית היא פתרון?

אחד המאמרים האחרונים שעלו באתר, עסק בבדיקת קולונוסקופיה וירטואלית כפתרון אפשרי חלופי לבדיקת הקולונוסקופיה השגרתית. הקולונוסקופיה הווירטואלית מתבצעת באמצעות בדיקת CT, שעיבוד ממוחשב מיוחד שלה – מאפשר הדמיה טובה
של המעי הגס. היא אינה כוללת את החדרת האנדוסקופ, הטשטוש התוך ורידי והמנוחה הארוכה יותר, האופייניים לקולונוסקופיה הסטנדרטית.

באותו מאמר, נשאלה השאלה המקובלת: מדוע לא להשתמש בקולונוסקופיה וירטואלית על בסיס קבע? הרי כך נוכל להימנע
מהליך פולשני?

התשובה הייתה, כי באמצעות קולונוסקופיה וירטואלית לא ניתן להסיר פוליפים שהתגלו בבדיקה. גם לא ניתן בבדיקה כזו ליטול דגימות ביופסיה מהרקמה. דברים אלו מתבצעים רק באמצעות קולונוסקופיה שגרתית.

ומה באשר לחלופות אחרות לקולונוסקופיה?

בתחילת שנות ה- 2000 חלה מהפכה בהדמיית המעי בזכות קפסולה אנדוסקופית. הקפסולה היא למעשה מצלמת וידאו נבלעת, שעוברת דרך מערכת העיכול ומצלמת אותה; כל זאת, ללא צורך בהחדרת מכשיר אנדוסקופ מסורתי. הקפסולה מתקדמת לאורך המעי, הודות לתנועתיות הטבעית של המעי. היא נפלטת בסופו של דבר בצואה. הטכנולוגיה – פיתוח כחול לבן, זכתה להערכה ושימוש ברחבי העולם, הודות ליכולת היוצאת דופן שלה לבדוק את המעי הדק לכל אורכו- כ- 6-7 מטר. לאנדוסקופ רגיל – קשה עד בלתי אפשרי לעשות זאת.

מאז, נוצרה גרסה נוספת של אותה הקפסולה, שייעודה לבדוק את המעי הגס. אך בדיקה כזו לוקה בהרבה חסרונות. קודם כל, התנועתיות של המעי הגס נמוכה בהרבה מזו של המעי הדק. משום כך, הקפסולה עלולה לעמוד במקום הרבה זמן, ולצלם פחות מקומות אחרים. היא לא יודעת להסתכל מאחורי הקפלים ובפינות אחרות של צינור המעי הגס, ולא יודעת לחזור ולבדוק שוב נגע שאולי היה חשוד- מה שאנדוסקופיסט טוב ומנוסה עושה כשגרה במהלך קולונוסקופיה רגילה. לכן, היא עלולה לפספס פוליפים, כולל פוליפים גדולים ואף גידולים.

בנוסף, הקפסולה לא יודעת ליטול ביופסיות, וכמובן לא מסוגלת לכרות פוליפים. לכן, אם יימצאו דלקת (שמצריכה ביופסיה) או פוליפ (שמצריך כריתה), המטופל יזדקק בסופו של דבר לקולונוסקופיה רגילה. לא נשכח, שהקפסולה לא מבטלת את הצורך בהכנה- בדיוק כמו הכנה לקולונוסקופיה המוכרת. יש לזכור גם, שסיכוי להימצאות פוליפ במעי הגס עומד על כ – 10%
בעשור החמישי לחיים, ועולה בהתמדה עד לכ- 50% בגילאים המתקדמים יותר.

לסיכום

בדיקת הקולונוסקופיה המוכרת היא עדיין הכלי האמין, המוכח והטוב ביותר לאבחון ולטיפול בממצאים שהתגלו במערכת העיכול. אנו כבר מודעים לכך שלבדיקה נלווית חוסר נוחות הנובעת בעיקר מההכנה (הבדיקה עצמה אינה מורגשת כלל בזכות תרופות הטשטוש המודרניות), ושהיא כרוכה בסיכון (אם כי מזערי) לסיבוכים. עדיין, כאשר מדובר בגילוי אחריות אישית כשאנו מתקרבים לגיל 50, ו/או בהתחשב בהיסטוריה משפחתית של סרטן מעי גס – כל אלה מחייבים אותנו לשים בצד את חוסר הנוחות, ולהפנים כי הצלת חיים עומדת לפני הכל.

נקווה, שהקידמה תוכל להציע בעתיד פתרונות סריקה נוחים יותר למערכת העיכול. אך כיום, אין תחליף למעטפת הביצועית ולפתרונות החשובים שמספקת בדיקת הקולונוסקופיה הישנה והטובה.

לייעוץ, זימון תור ובירור מידע נוסף אודות בדיקת קולונוסקופיה, התקשרו או השאירו פרטים בעמוד יצירת קשר ונחזור אליכם בהקדם.