צהבת חסימתית: גורמים, אבחון וטיפול

צהבת היא מצב רפואי שנגרם עקב עודף פיגמנט צהבהב בדם. פיגמנט זה מכונה בילירובין. הוא נוצר כתוצאה מפירוק כדוריות אדומות (שמתחדשות כל 120 יום), ומופרש מהכבד לדרכי המרה ומשם לתריסריון. כאשר ישנה כמות עודפת שלו בדם, הוא שוקע בעור ובעיניים, וגורם להצהבתם. ישנם סוגים שונים של צהבת, המשתנים בהתאם לגורם הבעיה. במאמר זה נתמקד בצהבת חסימתית וכיצד ניתן לטפל בה.

מהי צהבת חסימתית?

צהבת חסימתית היא תוצאה של חסימת דרכי המרה, המונעת יציאה של בילירובין מהכבד – ולפיכך מובילה להצטברות של הפיגמנט בדם. הסיבה לצהבת חסימתית תלויה מאוד בגיל המטופל.

בגילים צעירים יותר (מתחת לגיל 50) הסיבה הנפוצה היא חסימת צינור המרה על ידי אבן. אבנים בכיס המרה הן תופעה שכיחה, במיוחד בנשים בגיל הפוריות. ברוב המקרים האבנים כלל לא יובילו לתסמינים או לסיבוכים ולא יצריכו טיפול. בחלק קטן מן המקרים האבנים מתחילות לזוז ואף להיכנס מכיס המרה לצינור המרה. מאחר שצינור המרה הוא דק למדי (בקוטר של 4-5 מ״מ), גם אבן לא גדולה במיוחד עלולה לחסום אותו ולגרום לצהבת. במרבית המקרים צהבת חסימתית שנגרמה על ידי אבן תלווה גם בכאב בטן ניכר. בחלק מן המקרים האבן תיפלט ספונטנית מצינור המרה למעי וההתקף יחלוף. אם האבן נשארת בצינור מרה מעבר למספר שעות, היא עלולה לגרום גם לזיהום בצינור המרה – שהוא מצב מסכן חיים.

צהבת חסימתית בגילים מבוגרים יותר (אחרי גיל 60) במרבית המקרים נגרמת על ידי גידולים. הגידול השכיח ביותר הוא סרטן הלבלב. צינור המרה עובר בתוך הלבלב עצמו, ועל כן גידול בלבלב עלול לחסום אותו. גידולים נוספים, שכיחים פחות, הם סרטן של דרכי המרה, הכבד או התריסריון. ה"רמזים" הנוספים שמדובר בגידול – חוץ מהגיל – הם חוסר תיאבון וירידה במשקל, אך ללא כאבי בטן. הסיבה השלישית – נפוצה הרבה פחות – היא היצרויות בצינור המרה כתוצאה מדלקת, סיבוך של כריתת כיס מרה או השתלת כבד.

דרכי האבחון

לאור כל הנאמר, צהבת חסימתית היא אירוע מדאיג. יש לפנות בהקדם לרופא/ה גסטרואנטרולוג/ית על מנת לאבחן את הבעיה ולטפל בה במהרה. אם בנוסף לצהבת מופיעים גם חום ו/או צמרמורת, יש לפנות מיידית לחדר מיון. האבחון יכלול בדיקות דם – כולל תפקודי כבד וסמני סרטן, ובדיקות דימות. אולטרה סאונד בטן עשוי לקבוע שאכן מדובר בחסימה (הצינור החסום הולך ומתרחב וניתן לראות זאת באולטרה סאונד), אך ברוב המקרים לא יקבע אבחנה מדויקת. CT ו-MRI יוכלו לאבחן גידולים בלבלב ובדרכי המרה ברוב המקרים, אך הבדיקה הרגישה ביותר היא בדיקת אולטרה סאונד אנדוסקופי (EUS- endoscopic ultrasound) במהלך הבדיקה מוחדר מתמר אולטרה סאונד זעיר דרך הפה לקיבה ולתריסריון, ומשם מבוצעת סריקה של הלבלב ושל צינור המרה. בשל הקרבה של מתמר האולטרה סאונד לאיברים אלה, הדיוק שלEUS באבחון גידולים ואבנים באזור זה קרובה ל- 100%. הבדיקה מבוצעת בטשטוש ואינה מורגשת כלל. בנוסף להדמיה מדויקת של גידולים, היא מאפשרת גם נטילת ביופסיה.

דרכי הטיפול

הטיפול יהיה, כמובן, תלוי אבחנה. אם מדובר בגידול נתיח, הטיפול הדפיניטיבי יהיה על ידי ניתוח. בדיקה אנדוסקופית של דרכי המרה והלבלב (endoscopic retrograde cholangiopancreatography, ERCP) מבוססת על שילוב אנדוסקופיה ושיקוף רנטגן. במהלך הבדיקה מוחדר אנדוסקופ (צינור וידאו דק וגמיש) לתוך התריסריון, ודרכו מוכנס לצינור המרה קטטר דק מאוד, דרכו מוזרק חומר ניגוד. שיקוף רנטגן מאפשר לקבוע את המיקום המדויק של החסימה. אם מדובר באבן, ניתן להוציא אותה מצינור המרה ו"לזרוק" אותה במעי.

אם מדובר בחסימה על ידי גידול – ניתן להכניס תומכן (סטנט) שישמור על זרימת מרה תקינה. הכנסת תומכן תעשה בדרך כלל בגידול שלא ניתן להוציא בניתוח, או לצורך קבלת כימותרפיה כטיפול מקדים לניתוח. במקרה של היצרות שפירה הטיפול יהיה על ידי הכנסת תומכן לתקופה ממושכת (6-12 חודשים) שיפתור את הבעיה ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח. בדיקת ERCP מבוצעת בטשטוש ואף בהרדמה כללית ואינה מורגשת כלל. יש לזכור שמדובר בפעולה אנדוסקופית מורכבת מאוד ומבוצעת על ידי מספר מצומצם של גסטרואנטרולוגים שעברו הכשרה מיוחדת בתחום זה.

ד״ר אולגה ברקאי היא מנהלת המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי ברזילי, עם התמחות בתחום אנדוסקופיה פולשנית, כולל EUS, בוגרת תת-התמחות מיוחדת ב-ERCP בארה״ב, ובעלת ניסיון של 16 שנה בביצוע פעולות אלה. למידע נוסף אודות הבדיקה ולתיאום פגישת ייעוץ התקשרו למספר הטלפון בעמוד יצירת קשר.