פוליפים וסרטן המעי הגס – מה הקשר ואיך ניתן להקטין את הסיכון?

סרטן המעי הגס הוא אחת המחלות השכיחות בעולם. הסיכון הממוצע לחלות בו לאורך החיים עומד על כ- 4%. בשנים האחרונות נרשמה עלייה מדאיגה במספר המקרים של סרטן המעי הגס, במיוחד באנשים צעירים: כרבע מהמקרים החדשים מאובחנים כעת באנשים מתחת לגיל 50. פוליפים במעי הגס הם שכיחים אף יותר: בעולם המערבי, ניתן למצוא פוליפים ב- 30-40% מהאוכלוסייה. שכיחותם עולה בהתמדה עם הגיל ובאנשים מעל גיל 70 היא כבר מגיעה לכ- 65%. אז מהו הקשר בין פוליפים לבין סרטן המעי הגס ואילו צעדים ניתן לנקוט כדי להקטין את הסיכון?

פוליפים – מה הם ואיך הם מתפתחים?

פוליפים הם נגעים שפירים המופיעים על רירית המעי הגס. התהליך מתחיל כאשר תאי הרירית מתחילים להתחלק בצורה לא תקינה, דבר שמוביל להיווצרות של בליטות על פני הרירית. ישנם שני סוגים עיקריים של פוליפים: פוליפים דלקתיים (הידועים גם כפוליפים היפרפלסטיים) ואדנומות. פוליפים דלקתיים נוצרים בדרך כלל כתוצאה ממחלה דלקתית כרונית במעי, ולעתים מופיעים גם ללא קשר לדלקת. הם אינם נחשבים לגידולים ובעלי סיכון נמוך מאוד להתמרה ממארת.
אדנומות, לעומת זאת, הן גידולים שפירים עם פוטנציאל ממשי להתפתח לסרטן אם לא מאבחנים ומסירים אותן בזמן. ככל שגודלו של פוליפ כזה עולה, כך גם הסיכון להפיכתו לסרטן. ישנם גורמים גנטיים וסביבתיים שיכולים להשפיע על הופעת הפוליפים, גדילתם וקצב הפיכתם לסרטן.

גורמים גנטיים

ככלל, אנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן מעי גס או פוליפים נחשבים לקבוצת סיכון גבוה.
תסמונת פוליפוזיס משפחתית היא מחלה גנטית נדירה המתאפיינת בהופעת מאות פוליפים במעי הגס כבר בגיל הילדות והנעורים. ללא אבחנה בזמן, כ- 100% מהלוקים בתסמונת זאת יפתחו סרטן מעי גס עד גיל 40. אבחון בזמן והסרת המעי הגס מונעת את הסרטן.

תסמונת לינץ' היא מחלה גנטית שכיחה יותר, בה קצב הפיכת כל פוליפ לסרטן מואץ. לכן כבר בפוליפ בגודל של מילימטרים ספורים עלולים להופיע תאים סרטניים (דבר שלא קורה בפוליפים באוכלוסייה הכללית). לא מדובר כאן במספר רב של פוליפים, ולכן לרוב אין צורך בכריתת מעי גס. זיהוי מדויק של כל הפוליפים – כולל הקטנים ביותר, והסרתם בקולונוסקופיה ימנעו את סרטן המעי הגס.

בדיקות סקר והמלצות לגילוי מוקדם

מאחר שסרטן המעי הגס תמיד מתפתח מפוליפ, הרי שזיהוי והסרת פוליפ בזמן ימנעו את הסרטן. הבדיקה היעילה ביותר לגילוי פוליפים והיחידה שמאפשרת את הסרתם היא הקולונוסקופיה. במהלך הבדיקה, רופא/ה גסטרואנטרולוג/ית בודק/ת את המעי הגס באמצעות צינור וידאו גמיש, ומסיר/ה פוליפים במידת הצורך. מומלץ להתחיל בבדיקות סקר בגיל 45, ואם יש היסטוריה משפחתית של סרטן, גם בגיל צעיר יותר- בהתאם לסיפור המשפחתי ונוכחות אחת התסמונות הגנטיות שהוזכרו קודם. במהלך הבדיקה, הפוליפים שהוסרו נשלחים לביופסיה (בדיקת רקמת פוליפ תחת מיקרוסקופ) שתקבע את הסוג המדויק של הפוליפ וחומרת השינוי הטרום סרטני שיש בו. שני הדברים הללו יחד עם גודל הפוליפ יקבעו מתי יהיה צורך לחזור על קולונוסקופיה.

הקולונוסקופיה, אם כך, היא לא רק כלי לגילוי מוקדם של סרטן מעי גס אלא למניעה של ממש. היכולת להסיר פוליפים במהלך הקולונוסקופיה מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.

גילוי מוקדם – המפתח לבריאות

פוליפים במעי הגס הם נגעים שפירים שיכולים להתפתח לסרטן, ולכן גילוי פוליפים והסרתם באמצעות קולונוסקופיה היא הדרך היעילה ביותר למנוע התפתחות של סרטן המעי הגס. גם במקרים בהם כבר התפתח סרטן- אבחון מוקדם הוא קריטי, שכן ככל שמזהים את המחלה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להצלחה בטיפול.

ד״ר אולגה ברקאי היא מומחית לגסטרואנטרולוגיה ואנדוסקופיה פולשנית, ומנהלת המכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי ברזילי. לד״ר ברקאי ניסיון עשיר בביצוע קולונוסקופיה, אבחון וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס וכריתת פוליפים. לקביעת פגישת ייעוץ עם ד״ר ברקאי התקשרו למספר הטלפון בעמוד יצירת קשר.