סוגי פוליפים במעי הגס
פוליפים במעי הגס הם גידולים קטנים המתפתחים ברירית המעי. רובם שפירים, אך חלקם עלולים להפוך עם הזמן לגידול סרטני. כיוון שלא ניתן לזהות מראש איזה פוליפ יהפוך לממאיר, חשוב להסיר כל פוליפ שנמצא ולהעבירו לבדיקה פתולוגית. במאמר זה נסביר מהם סוגי פוליפים במעי הגס, מה המשמעות של הגדלים השונים, ומה תפקיד בדיקת קולונוסקופיה בגילוי מוקדם ומניעת סרטן המעי הגס.
מהו פוליפ במעי הגס?
פוליפ במעי הגס הוא גידול שפיר הגדל מתוך רירית המעי אל תוך חלל המעי. ברוב המקרים מדובר בממצא מקרי שנגלה במהלך קולונוסקופיה. הבעיה היא שחלק מהפוליפים, בעיקר מסוגים מסוימים ובגדלים מסוימים, עלולים להפוך עם הזמן לסרטן. לכן, גילוי והסרה של פוליפים הם הדרך היעילה ביותר למניעת סרטן המעי הגס – אחת המחלות השכיחות והקטלניות בעולם המערבי.
סוגי פוליפים במעי הגס
פוליפים היפרפלסטיים
אלו פוליפים קטנים ושכיחים, הנמצאים לרוב בצד השמאלי של המעי הגס והרקטום. הם בעלי סיכון נמוך מאוד להפוך לממאירים, ולכן לרוב אינם דורשים טיפול מיוחד פרט להסרה ובדיקת ביופסיה.
אדנומות (פוליפים אדנומטוטיים)
אלו הם הפוליפים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר להפוך לסרטן. הם מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים:
- אדנומה טובולרית (צינורית) – הנפוצה ביותר, בעלת סיכון ממאיר נמוך יותר.
- אדנומה ווילוסית (שערית) – סיכון גבוה יותר להתפתחות ממאירות.
- אדנומה טובולווילוסית – מאפיינים משולבים וסיכון בינוני.
פוליפים משוננים
כוללים את הפוליפים ההיפרפלסטיים, אך גם סוגים בסיכון גבוה יותר כמו פוליפים ססיליים משוננים (SSA) ואדנומות משוננות מסורתיות. אלו פוליפים שעלולים להתפתח לסרטן, בעיקר כשהם גדולים ונמצאים בצד הימני של המעי.
פוליפים דלקתיים
מופיעים בעיקר בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות כמו קוליטיס כיבית או קרוהן. הם עצמם אינם בעלי פוטנציאל ממאיר, אך מהווים עדות לדלקת כרונית שמעלה את הסיכון לסרטן המעי.
פוליפים בתסמונות תורשתיות
כגון פוליפוזיס משפחתית (FAP), המתאפיינת בעשרות ומאות פוליפים אדנומטוטיים מגיל צעיר, עם סיכון גבוה ביותר להתפתחות סרטן בגיל צעיר.
גדלים של פוליפים במעי הגס ומשמעותם
לגודל הפוליפ יש משמעות חשובה בהערכת הסיכון:
- פוליפים קטנים (עד 5 מ״מ) – סיכון נמוך מאוד להתפתחות ממאירות.
- פוליפים בינוניים (6-9 מ״מ) – מצריכים מעקב ותשומת לב, ייתכן צורך בקולונוסקופיה חוזרת מוקדמת יותר.
פוליפים גדולים (10 מ״מ ומעלה) – הסיכון להתמרה סרטנית עולה משמעותית, במיוחד בפוליפים בעלי מאפיינים משוננים או ווילוסיים.
ככל שהפוליפ גדול יותר, כך הסיכון לשינויים טרום-סרטניים או סרטניים גבוה יותר.
איך מאבחנים סוגי פוליפים במעי הגס?
הדרך הטובה והמדויקת ביותר לזיהוי סוגי פוליפים במעי הגס היא בדיקת קולונוסקופיה. מדובר בבדיקה אנדוסקופית המאפשרת הסתכלות ישירה על רירית המעי, זיהוי פוליפים בכל הגדלים והסרתם בו במקום. במהלך הבדיקה ניתן לקחת דגימות ביופסיה מהפוליפים לצורך קביעת סוגם המדויק במעבדה פתולוגית. בדיקות סקר נוספות כמו דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה וירטואלית יכולות לסייע בגילוי ראשוני, אך אינן מחליפות את הקולונוסקופיה ״הקלאסית״ מבחינת יכולת האבחון והטיפול.
טיפול והסרת פוליפים במעי הגס
כל פוליפ שנמצא בקולונוסקופיה מוסר לצורך בדיקה פתולוגית. ההסרה מתבצעת בטכניקות שונות בהתאם לגודל ומבנה הפוליפ:
- מלקחי ביופסיה (לפוליפים קטנים)
- לולאת כריתה עם או בלי שימוש בחשמל (לפוליפים בינוניים וגדולים)
הסרת הפוליפ מונעת את הפיכתו לסרטן, ומאפשרת קביעת תוכנית מעקב מתאימה להמשך.
המלצות למעקב לפי סוג וגודל הפוליפ
- פוליפים היפרפלסטיים קטנים – לרוב לא מצריכים קולונוסקופיה חוזרת מוקדם מהרגיל.
- אדנומות קטנות בודדות – מומלץ לרוב מעקב קולונוסקופי תוך 5 שנים.
- פוליפים גדולים או בעלי מאפיינים מסוכנים (ווילוסיים, משוננים, ריבוי פוליפים) – נדרש מעקב צמוד יותר, לעיתים כל 1-3 שנים.
- תסמונות תורשתיות – קולונוסקופיות יזומות מגיל צעיר ובתדירות גבוהה.
חשיבות בדיקת קולונוסקופיה
קולונוסקופיה היא הבדיקה היעילה ביותר למניעת סרטן המעי הגס. לא מדובר רק באבחון פוליפים, אלא גם בהסרתם בזמן אמת – ובכך בעצם מניעת סרטן עתידי. הבדיקה מומלצת לכלל האוכלוסייה מגיל 45, ובקבוצות סיכון (סיפור משפחתי של סרטן או פוליפים במעי הגס, מחלות מעי דלקתיות, מוטציות גנטיות ידועות) מגיל צעיר יותר. ביצוע קולונוסקופיה בהתאם להמלצות המקצועיות מציל חיים ומונע את הצורך בטיפולים מורכבים וניתוחים בשלבים מאוחרים.
שאלות נפוצות
האם כל פוליפ במעי הגס עלול להפוך לסרטן?
לא. רוב הפוליפים אינם הופכים לסרטן, אך סוגים מסוימים כמו אדנומות גדולות או משוננות עלולים להפוך לממאירים אם לא יוסרו בזמן.
כמה זמן לוקח לפוליפ להפוך לסרטן?
התהליך איטי ולרוב נמשך כ- 10-15 שנה מהופעת הפוליפ. עם זאת, במקרים מסוימים כמו תסמונת גנטיות משפחתיות – תהליך הפיכת הפוליפ לסרטן הוא הרבה יותר מהיר ויכול לקחת שנים בודדות. (זאת הסיבה שמומלץ לעשות קולונוסקופיה לעתים תכופות – אפילו פעם בשנה – באנשים עם מוטציות גנטיות מסוימות).
האם גודל הפוליפ הוא הגורם החשוב ביותר בקביעת הסיכון?
גודל הפוליפ הוא גורם משמעותי, אך גם סוג הפוליפ, מיקומו ותכונותיו המיקרוסקופיות קובעים את רמת הסיכון.
האם אפשר למנוע הופעת פוליפים?
לא תמיד ניתן למנוע הופעת פוליפים, במיוחד בקבוצות סיכון גנטיות. עם זאת, שמירה על אורח חיים בריא והקפדה על בדיקות סקר בהחלט מסייעות בהפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס.
סיכום
סוגי פוליפים במעי הגס והגדלים שלהם הם מדדים חשובים בהערכת הסיכון להתפתחות סרטן. בזכות בדיקות קולונוסקופיה ניתן לזהות ולהסיר פוליפים בזמן ולמנוע התפתחות מחלה ממאירה. שמירה על המלצות המעקב, זיהוי קבוצות סיכון והקפדה על אורח חיים בריא הם המפתח למניעה ולשמירה על הבריאות.
ד״ר אולגה ברקאי היא מומחית לגסטרואנטרולוגיה ואנדוסקופיה פולשנית, ומנהלת המכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי ברזילי. לד״ר ברקאי ניסיון עשיר בביצוע קולונוסקופיה, אבחון וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס וכריתת פוליפים. לקביעת פגישת ייעוץ עם ד״ר ברקאי התקשרו למספר הטלפון בעמוד יצירת קשר.