קושי בבליעה: איך מאבחנים ומתי זה סימן לבעיה במערכת העיכול?

קושי בבליעה הוא מצב שבו קיים עיכוב במעבר מזון או נוזלים מהפה אל הקיבה. הפרעות בליעה יכולות להתבטא בדרגות חומרה שונות, מקשיים קלים במעבר מזון ועד להפרעות קשות שאינן מאפשרות אכילה דרך הפה. קשיי בליעה יכולים להיגרם מסיבות שונות, לרבות מחלות נוירולוגיות, אירועים מוחיים, גידולי ראש וצוואר, הפרעות מבניות ובעיות בתפקוד הוושט. במאמר זה נתמקד בהפרעות בליעה ממקור ושטי, הסימנים וכיצד מאבחנים.

סימנים עיקריים לקושי בבליעה

ניתן לקבוע בדרגת דיוק גבוהה האם הבעיה היא בוושט או מחוץ לו כבר בשיחה עם המטופל/ת. אם המטופל/ת מתקשה להתחיל את הבליעה וחווה שיעול ואף תחושת מחנק – קרוב לוודאי לא מדובר בבעיית ושט אלא במחלה אחרת – מחלה נוירולוגית, אירוע מוחי, גידול באזור הראש והצוואר ועוד. אם המטופל/ת מצליח/ה לבלוע את האוכל, אך מרגיש/ה שהאוכל "נתקע" בבית החזה אחרי שכבר נבלע – מדובר קרוב לוודאי בבעיה בוושט עצמו.

גורמים להפרעות בליעה ממקור ושטי

הוושט הוא צינור שרירי שתפקידו היחיד הוא "לדחוף" את האוכל לקיבה. בנוסף להתכווצות שריר הוושט, חייבת להיות גם הרפיה מלאה של סוגר שנמצא במעבר בין הוושט לקיבה (הוא אמור להיות סגור בין הארוחות).

חסימה מכנית – חסימה מכנית של המעבר יכולה להיגרם על ידי גידול (ממאיר ברוב המקרים) או על ידי היצרות שפירה. למשל, במחלת החזר קיבתי ושטי ישנה עליה חוזרת ונשנית של חומצה מהקיבה לוושט. כאשר הבעיה נמשכת שנים רבות ולא מטופלת, זה עלול לגרום לדלקת ושט ובמקרים חמורים גם להצטלקות והיצרות. במקרים של חסימה מכנית, קושי בבליעה יתחיל ממוצקים – לחם ובשר בעיקר. במקרה של גידול, ההפרעה תתקדם מהר להפרעה בבליעה גם של נוזלים, ותלווה בחוסר תיאבון וירידה ניכרת במשקל. כאשר מדובר בהיצרות שפירה – בליעת מזון נוזלי ורך תישמר זמן רב, הגוף יפצה את העצמו על יד צריכת מזון רך עתיר קלוריות בזכות תיאבון תקין, והמשקל יישמר.

בעיה בתפקוד הוושט – לעתים הסיבה לקשיי הבליעה היא בעיה בתפקוד הוושט (ולא חסימה מכנית). המחלה המייצגת ביותר קושי בבליעה מסוג זה נקראת ״אכלזיה״. במחלה זו סוגר הוושט התחתון נשאר מכווץ בזמן בליעה (במקום להרפות), דבר המקשה על מעבר מוצקים ונוזלים כאחד. הוושט מנסה "להתגבר" על ידי התכווצות שריר חזקה, שגורמת בנוסף לקושי בבליעה גם לכאב חזה. עם הזמן, הושט הולך ו"מתעייף" ואינו מצליח יותר להתגבר על הסוגר הסגור, מה שגורם להפרעה קשה מאוד בבליעה, הקאות וירידה במשקל.

דלקת בוושט – בעיה נוספת שעלולה לגרום לקושי בבליעה היא דלקת בוושט, בה יש הצטברות של תאי דלקת מיוחדים שנקראים "אאוזינופילים". זוהי מחל הנחשבת לסוג של מחלה אלרגית, ומופיעה גם בילדים.

כיצד מאבחנים קושי בבליעה?

מאחר שקשיי בליעה עשויים לנבוע מגורמים שונים, האבחון יכול להתחיל על ידי מומחים מתחומים שונים: נוירולוג, גסטרואנטרולוג או רופא אף אוזן גרון. אם ישנו חשד למקור ושטי, הבירור יתחיל בדרך כלל מבדיקת גסטרוסקופיה, בה מוחדר לוושט ולקיבה צינור וידאו דק וגמיש (אנדוסקופ). אם נמצאה חסימה מכנית (גידול, או היצרות שפירה) – הטיפול יהיה בהתאם. במקרה של גידול, יהיה צורך בניתוח ו/או טיפול אונקולוגי (כימותרפיה או הקרנות). במקרה של גידול מתקדם שלא ניתן להסיר בניתוח, אפשר להכניס סטנט (תומכן) לוושט, שיבטיח מעבר מזון למרות נוכחות הגידול. ברוב המקרים של היצרויות שפירות ניתן לטפל בהצלחה על ידי הרחבה תוך כדי גסטרוסקופיה, ללא צורך בניתוח. יש לזכור שגם הרחבת היצרויות וגם הכנסת תומכנים לוושט הן פעולות מורכבות, שנעשות רק על ידי גסטרואנטרולוגים שעברו הכשרה בתחום זה.

גם במקרה שהוושט נראה תקין בגסטרוסקופיה, יילקחו דגימות ביופסיה ממנו, על מנת לבדוק האם מדובר בדלקת ושט אאוזינופילית, שמגיבה היטב לטיפול תרופתי ואף גם לדיאטה.

מה אם הוושט נראה תקין גם בבדיקת גסטרוסקופיה וגם בביופסיה?

כאן עולה החשד כי הקושי בבליעה נגרם בשל בעיה בשריר הוושט – כגון אכלזיה, והאבחון ידרוש גם בדיקת מנומטריה, שמטרתה להעריך את תפקוד שריר הוושט והסוגר התחתון. במהלך הבדיקה מוחדר קטטר ייעודי דרך האף לתוך הוושט ובעזרתו נמדד לחץ בסוגר התחתון וגם חוזק התכווצות הוושט. אם אכן מדובר באכלזיה, ניתן להציע מספר סוגי טיפול – אנדוסקופי וניתוחי. חשוב מאוד לאבחן את המחלה בזמן, לפני ששריר הוושט נחלש ומאבד את תפקודו לגמרי.

מעוניינים במידע נוסף על קושי בבליעה? ד״ר אולגה ברקאי היא מומחית לגסטרואנטרולוגיה ומנהלת המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי ברזילי, בעלת ניסיון של למעלה משני עשורים באבחון מחלות מערכת העיכול וביצוע פעולות אנדוסקופיות מתקדמות. לקביעת פגישת ייעוץ השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם.