דלקת דואודניטיס
כדי לדעת על דלקת דואודניטיס, חשוב להבין את הסיבת להיווצרותה בתריסריון. הדואודנום הינו החלק ההתחלתי ביותר של המעי הדק, והמשך ישיר של הקיבה. תהליך עיכול המזון מתחיל למעשה כבר בחלל הפה (בעזרת רוק), ממשיך בקיבה ולאורך המעי הדק כולו. רירית הקיבה מפרישה חומצת מלח וחלבון הקרוי "פפסין", ובעזרתם המזון מתפרק לחלקיקים קטנים ומגיע לתריסריון במרקם דייסתי. חומצת מלח ופפסין הינם חומרים כימיים חזקים שעלולים לפגוע גם ברירית של מערכת העיכול עצמה. זה לא קורה, הודות למנגנוני הגנה משוכללים שהגוף פיתח. לעתים, כאשר הפרשת חומצת המלח גוברת, ו/או המנגנונים המגנים על הרירית נכשלים, עלולה להופיע דלקת. במקרים חמורים יותר, עלול להופיע אף כיב- פצע ברירית. פצע זה מוכר לנו גם כאולקוס.
מאחר ורירית התריסריון יודעת לעמוד פחות טוב בהשפעה שלילית של חומצת המלח, הדלקת והאולקוס שכיחים שם יותר מאשר בקיבה. שמה הרפואי של דלקת בתריסריון היא דואודניטיס – נושא מאמר זה. מה, אם כך, עלול להפר את האיזון העדין בין חומצת המלח והפפסין מצד אחד, לבין מערכת ההגנה על הרירית?
דלקת דואודניטיס – גורמים
הגורם השכיח ביותר הינו חיידק הליקובקטר פילורי, עליו פירטנו במאמרים הקודמים. זהו חיידק שחיי בקיבה, ולו יכולת יוצאת דופן לשרוד בסביבה חומצית. הוא גם מגביר את הפרשת החומצה, וגם פוגע במנגנוני הגנה של הרירית. הסיבה הנפוצה השנייה לדואודניטיס היא שימוש בתרופות נוגדות דלקת (ומשככות כאב) מסוג נקסין, אדוויל, וולטרן, איבופרופן ועוד. התרופות הללו פוגעות במנגנוני הגנה של הרירית וחושפות אותה לנזק הכימי של החומצה והפפסין (כן כן, בצורה פרדוקסלית, תרופות נוגדות דלקת באיברים אחרים עלולות לגרום לדלקת בקיבה ובתריסריון. גם לעישון השפעה שלילית על רירית הקיבה והתריסריון, והוא לבדו יכול לגרום לדואודניטיס, להחמיר ו/או לעכב ריפוי של דואודניטיס שנגרמה על ידי החיידק או התרופות.
תסמינים וטיפול
התלונה השכיכה במקרה של דואודניטיס היא כאב ברום הבטן, שמחמיר, או דווקא משתפר אחרי ארוחות. תסמינים נוספים הם בחילה והקאה, ובמקרה של כיב מדמם- חוסר דם (אנמיה), צואה שחורה, חולשה וסחרחורת. האבחנה נעשית תוך כדי גסטרוסקופיה -סריקת הקיבה והתריסריון על ידי צינור עם מצלמת וידאו בקצהו. הבדיקה היא קלה ומהירה (נמשכת דקות ספורות), נעשית בטשטוש ואינה דורשת הכנה מיוחדת (מלבד צום). הבדיקה מאבחנת את הדלקת ו/או הכיב ואת נוכחות החיידק. טיפול בסותרי חומצה, טיפול אנטיביוטי לחיידק הליקובקטר, לצד הפסקת תרופות נוגדות דלקת והימנעות מעישון – יביאו בדר"כ לריפוי מלא.
פנייה לקבלת טיפול מתאים יכולה למנוע סיבוכים, ומאפשרת חזרה לשגרת יום תקינה, שכן אחוזי ההצלחה בטיפול בדלקת וכיב הם גבוהים.
לקביעת פגישת ייעוץ עם ד״ר ברקאי, השאירו פרטיכם או התקשרו למספר בעמוד יצירת קשר.